טיפול באמנות

הטיפול באמנות כמקצוע נפרד קיים כשבעים שנה , מאז שהחל להתפתח בבתי חולים פסיכיאטריים בארצות הברית ובבריטניה בשנות ה-40 -50וה של המאה הקודמת . טיפול זה נועד במקורו למבוגרים שיש להם בעיות נפשיות והתבסס על תאוריות פסיכודינמיות . ( Case , 1990 ; Waller , 1991 ) בחלוף השנים הוא הוצע לאוכלוסיות שונות הסובלות ממגוון של בעיות – נפשיות , רגשיות , התנהגותיות או פיזיות – בני כל הגילים , במסגרות שונות ובאופנים שונים , כולל טיפול יחידני , קבוצתי ומשפחתי . בעשרים השנים האחרונות , הטיפול באמנות תופס מקום משמעותי גם במערכת החינוך בישראל . בצד היתרונות הרבים שלו , עולות שאלות באשר לאופן שילובו בגני ילדים ובבתי ספר בכלל , ובטיפול בילדים המתנהגים בתוקפנות בפרט . א . תהליכים מרכזיים : מטופל-מטפל-יצירה הטיפול באמנות משלב את שפת ההבעה החזותית עם תאוריות פסיכולוגיות ומהווה תחום חדש הכולל שלושה גורמים עיקריים : מטופל , מטפל ויצירה . אור ואמיר ( 2005 ) מדגישות כי " בבסיס התחום עומדת התפיסה שהקשר שנוצר בין שלושת הגורמים , והחוויה היצירתית הנוצרת דרכו , מאפשרים למטופל לבטא את עצמו ולפתח תובנות ושינוי רגשי , ואלה מ...  To the book