ד. שעתוק השיח האתנו־לאומי הצ'כי־הגרמני בהיסטוריוגרפיה?

ראינו אפוא שהדמיון המבני והאנליטי בין ההיסטוריוגרפיה ה " אתנו צנטרית" של ימינו ובין שיח הדמוגרפים הצ'כים והגרמנים מראשית המאה העשרים בכל הקשור לייצוגיה של החברה היהודית בפראג הוא חד משמעי . כשם שבכיר הדמוגרפים הגרמנים בבירת בוהמיה סבר כי העובדה שרוב יהודי העיר נוהגים לשלוח את ילדיהם לבתי ספר גרמניים מצביעה בעליל על זהותם כ " גרמנים , " כן גם גורס גרי כהן , חשוב ההיסטוריונים ה " גרמנו צנטרים , " כי דפוס החינוך של היהודים בבתי ספר גרמניים הוא הוכחה מובהקת לכך שהזיקה התרבותית הגרמנית הייתה הזיקה השלטת בקרבם . הדמיון בין טיעוניו של סרב לגישתו של קיבל גלוי אף יותר . מאלפת במיוחד היא זהות תוכנית של ממש בין רטוריקה השכנוע של ראש הלשכה הצ ' כית לסטטיסטיקה ובין תפיסת " האקולטורציה השנייה" של ההיסטוריון ' ה"צ כו צנטרי . " הן סרב והן קיבל מציגים את ה " המרה " של יהודי פראג ובוהמיה ' ל"צ כים " כחלק מתהליך המעבר הכללי שחל בקרב יהודי אוםטרו הונגריה מן התרבות הקוסמופוליטית הגרמנית הדועכת אל התרבויות הלאומיות המתחזקות , ולצורך הרחבת היריעה נעזרים שני החוקרים באותן שתי דוגמאות : הונגריה וגליציה . כיצד ...  To the book