|
|
כפי שעלה מהפרקים הקודמים , היבט מרכזי בהתייחסות של מערכת החינוך לשונויות בקרב תלמידים נוגע לידע של מורים , למיומנויות שלהם , לציפיותיהם ולעמדותיהם . חשוב שמורים יכירו את המאפיינים החברתיים והתרבותיים של תלמידיהם ויבינו כיצד הרקע הזה משפיע על תפקוד הילדים בבית הספר , הן אקדמית והן רגשית . בנוסף לכך , מורים צריכים להכיר אסטרטגיות הוראה שונות , לדעת כיצד להתאים אותן לתלמידים ולהיות מסוגלים ליישמן כהלכה בכיתה . הם צריכים לדעת כיצד להעסיק בפעילויות לימודיות תלמידים מרקע שונה ובעלי יכולות וכישורים שונים וכיצד ליצור בהם עניין ומוטיבציה . ״ארגז כלים״ עשיר חיוני כדי שמורים יוכלו לקבל על בסיס יומיומי החלטות מושכלות בנוגע להוראה . תיארנו את העשייה המגוונת שגילינו בבתי הספר שבהם ביקרנו וגם הצגנו מגוון של פרויקטים שהופעלו בבתי ספר לקידום אוכלוסיות תלמידים חלשות . למדנו מהם שאפשר לפעול בהצלחה לצמצום הפערים בין תלמידים . עם זאת נוכחנו לדעת כי אין מרשם אחד לארגון ההוראה בכיתה ואין מרשם אחד לאסטרטגיות לקידום ילדים שונים . במצב זה נשאלת השאלה האם , כיצד ומתי רוכשים המורים את הידע הדרוש להתמודד עם שונויו...
To the book |
|
|