התאוריות הפסיכואנליטיות

הקדמה התאוריה הפסיכואנליטית נחשבת עד היום לתאוריה הרחבה , הכוללנית והמעמיקה ביותר להבנת טבע האדם , על התנהגותו וחוויותיו . זיגמונד פרויד , ( Sigmund Freud ) הנחשב לאבי הפסיכואנליזה , פרץ בתורתו דרך חדשה להבנה יסודית של עולם ההפרעות הנפשיות . גם הוא וגם ממשיכיו לא קפאו על השמרים . התאוריה הוסיפה להתרחב , להתפתח ולהשתפר , מתוך קשר הדוק עם הניסיון הקליני המצטבר והולך , עם התמורות שחלו בחשיבה המדעית ועם ההתפתחויות התרבותיות והחברתיות . מהם החידושים העיקריים המאפיינים את תורתו של פרויד ? החידוש הראשון הוא פיתוח השיטה הפסיכואנליטית לטיפול בבעיות נפשיות . ראשיתו היתה בריפוי על-ידי קתרזיס ( Catharsis ) תהליך טיפול הנקרא גם פרקון ( Abreaction ) או " ניקוי ארובות . " עיקרו של הטיפול כלל העלאת זיכרונות מודחקים , הנחשבים כמייצגים חוויה טראומתית נפשית בעלת מטען רגשי חזק מהעבר , ושחרורם . חוויה זו הודחקה אל הלא מודע , משום שהיתה איום בלתי נסבל שאינו הולם את הנורמות של האדם . תהליך זה של הדחקה ציין את תחילת הגיבוש וההתפתחות של התסמין הנוירוטי . מתוך הבנה זו פותחו שיטות וטכניקות , המאפשרות את העלאת הז...  To the book