|
|
א . השימוש למעשה ( 1 ) שאלת הסיבתיות בהיסטוריה נדונה הרבה בספרות המחקר' ועדיין הדברים שנויים הרבה במחלוקת . דומה שמחלוקת ממושכת זו השפיעה לרעה על בירור יסודי ומדוקדק של המושג עצמו ועל קביעת מקומו במערכי ההכרה ההיסטורית . אם אנו מבקשים לסייע סיוע של ממש לבירורה של שאלה זו , שוב אין לנו אלא לחזור לבירור מהותו של האובייקט ההיסטורי . אובייקט זה הוא' כמו שנתברר' נתון שבהווה' שיש להסבירו על ידי מאורעות שבעבר . האובייקט ההיסטורי שרוי בספירת המתח שבין ממדי הזמן והוא נבנה מן הגשר הנטוי מעל למתח זה . וכאן אנו עומדים ותוהים : מה טיבה של פנייה זו' שההכרה ההיסטורית פונה מן הנתון שבהווה אל המאורעות שבעבר ? הצידוק האחרון לפנייה זו שורשו נעוץ בעקרון הסיבתיות . העבר הוא הסיבה של ההווה — זוהי ההנחה הראשונה של ההכרה ההיסטורית . מצד זה אנו יכולים לומר , שההכרה ההיסטורית היא במהותה הכרה סיבתית' כלומר ' היא עומדת על עקרון הסיבתיות . בלשון טכנית נוכל לומר : הבסיס הטראנםצינ דנטאלי של ההכרה ההיסטורית הוא אב ההנחה , שהסיבתיות הוא מושג הקובע יחסים בעלי כיוון אחד , שבעניין הנידון כאן הוא הכיוון' הנמשך מן העבר אל...
To the book |
|
|