|
|
באמצעות עמל גופני ואינטלקטואלי , תקשורת חברתית , זיכרונות מצטברים ומסגרות חיים ממוסדות , סביבות אנושיות הופכות לבתים - בתים במובן הצר של המילה או בתים במובנים רחבים יותר , כגון העיר , הכפר או האזור שבו נולדת , או ארץ מולדתך . תחושות של היכרות , אינטימיות והתקשרות הן סימני היכר של ביתיות . אין זה מפתיע אפוא שמרחבים כאלה מותירים חותם עז על תודעתם של בני אדם . ההנחה היא שהרחקה מסביבות כאלה , אם בכוח ואם בדרכים אחרות , גורמת לגעגוע , לאומללות ולסבל . אך המרחבים עצמם נטולי קביעות ; הם משתנים כל העת , ולא רק בשל הזמן החולף , שבאורח פרדוקסלי מעניק להם הילה של קביעות ואותנטיות , אלא בשל הפיתוח הקפיטליסטי והפעולות שפועל האדם בכוונת מכוון . באפילוג הזה אבחן את ההשפעות ההדדיות בין זיכרון להשתנות מרחבים לנוכח שלוש סיבות לשינויים כאלה : פיתוח קפיטליסטי , תמורות במשטר וסילוק בכוח של האוכלוסייה המקומית על ידי קהילות מתיישבים . ו . מאז שלהי המאה ה 19 ייחדו הוגים רבים במדעי החברה , כגון דורקהיים , זימל , מרקס וובר , תשומת לב נכבדה להשפעת הקפיטליזם על תהליכים חברתיים ועל רווחתם של בני אדם . הקפיטליזם נ...
To the book |
|
|