Description:
הפנייה המוגברת ליועצים חיצוניים היא מסימניה המובהקים של תחושת המשבר ששרויים בה חברי הקיבוץ, אבל לא תמיד ברורות דיין החלופות שמציעים סוכני השינוי השונים ולא תמיד ברורות השלכותיהן האפשריות.
ממצאי המחקר מאפשרים להבחין בין סוכני השינוי העיקריים הפועלים בקיבוצים על-פי התפיסות המנחות אותם, תכלית פעולתם, והאסטרטגיות שלהם, וכן על הגורמים המשפיעים על הזמנת היועצים והבחירה ביניהם. מקובל לחשוב ש"המומחה" (היועץ) הוא היודע איך לעשות שינוי ולכן, מובן מאליו שיש לו תפקיד מרכזי בבחירת הדרכים לביצועו. התברר, שלעתים דווקא למזמין יש חלק מכריע בתהליך זה. תפיסות נבדלות של מהות הקיבוץ ומטרותיו משתקפות בוויכוח על שורשיו של המשבר ועל אופי השינוי הנדרש. מחלוקות על כיווני שינוי (או על עצם השינוי עצמו) מאפשרות לאפיין את חברי הקיבוץ ואת סוכני השינוי השונים. ממצאי המחקר מצביעים על כך, שמעבר להנחייה הישירה של תהליך השינוי, ממלאים היועצים הארגוניים תפקיד נוסף של מתן לגיטימציה לשינויים המבוקשים, והפנייה אליהם מהווה בעצם פנייה לסמכות חוץ תנועתית.
|
|
Author:
|
אברהם פווין
|
|
Editor(s):
|
|
|
Title:
|
|
|
Series:
|
מחקר הקיבוץ במפנה המאה
|
|
Year:
|
1994
|
|
Month:
|
|
|
journal issue:
|
|
|
Ages:
|
תיכון ומעלה
|
|
Grade:
|
|
|
Target audience:
|
|
|
Subjects:
|
החברה הישראלית,
|
|
Pages:
|
83
|
|
Type:
|
ספר עיון
|
|