|
Description:
האם הקיבוץ של היום הוא עדיין קיבוץ? ואם כן, מה משמעות המושג במציאות של היום? בספר זה מתוארים השינויים מרחיקי הלכת שעברו על הקיבוץ בעשורים האחרונים, שינויים המצטברים למטמורפוזה ממש של הקיבוץ המסורתי. מוצג בו הפירוק הנמרץ שהתחולל בהיבטים מרכזיים של חיי הקיבוץ בתקופה של מפולת כלכלית ודמוגרפית, שאחריה באה ההתאוששות בשני המישורים גם יחד. בעידן החדש שנפתח, הקיבוץ עדיין מקפיד על ערבות הדדית בין החברים ועל קבלת החלטות עקרוניות באורח דמוקרטי ובהסכמה כללית. אולם גם עיקרים אלה משתמרים רק כל עוד הציבור מקבל אותם, ומטבע הדברים, פירושו של מצב זה הוא שיותר מאי פעם הקיבוץ נתון לשלב של "הישרדות בסיכון". ואמנם הקיבוץ המתחדש של היום מתחזק הודות להתנתקות הפעילות המשקית מסמכות הקהילה, והגידול הדמוגרפי – הודות לקליטת אנשים בעלי מחויבות מופחתת, אם בכלל, למורשת הקיבוצית. עם זאת, המציאות שנוצרה איננה חד-משמעית. שינויים דרסטיים קורים בחינוך, בתרבות, בהוויה החברתית ובתחומים נוספים. האידאולוגיה מתהפכת ואפילו השפה שבפי הקיבוצניקים וזו המופיעה במרחב הציבורי. המחקר מראה שהאינדיבידואליזציה הרב-צדדית של חיי הקיבוץ העלתה באופן דרמטי את שביעות הרצון של החברים מחייהם בקיבוץ, ואין ספק שהחיים בקיבוץ נעשו כעת "טובים" יותר – דווקא כאשר הקיבוץ הוא "פחות קיבוץ". במילים אחרות, כאשר הקיבוץ מתרחק מהקהילתיות הכמעט משפחתית שהוא הדגים, והיה יותר ויותר לאגודה. עם זאת, לעת עתה, אין גם אפשרות (עדיין?) לדבר באופן החלטי על סוף הקיבוץ. והשאלה החדשה הצצה – שהיא השאלה העיקרית שבה דנים פרקי הספר השונים – היא עד כמה המשך ההתפתחויות של הקיבוץ לאחר המטמורפוזה נוטה לשמר את מה שעדיין עושה את הקיבוץ לדפוס חיים ייחודי ובעל מסר לסביבתו הלא-קיבוצית, וקודם כל לעצמו.
|
|
Author:
|
|
|
Editor(s):
|
אליעזר בן־רפאל, ארנה שמר
|
|
Title:
|
|
|
Series:
|
|
|
Year:
|
2020
|
|
Month:
|
|
|
journal issue:
|
|
|
Ages:
|
תיכון ומעלה
|
|
Grade:
|
|
|
Target audience:
|
|
|
Subjects:
|
החברה הישראלית, החברה הישראלית,
|
|
Pages:
|
467
|
|
Type:
|
ספר עיון
|
|