|
|
Page:9
על האיש ועל הספר אבי שגיא יחיד ומיוחד היה יוסקה אחיטוב . סיפור חייו נראה כלקוח מסיפורי מופת כי אכן איש מופת היה . הוא לימד רבים , בראש ובראשונה על ידי עצם קיומו . נוכחותו הטהורה , החומלת והאוהבת , בטבעיות וללא שיור , הייתה למצפון ולמצפן לרבים . הוא היה ספר תורה , ספר מדע וספר ערכים שהתגלמו כולם באדם חי , שפעל בדיוק כפי שכתב , לימד וחינך . אין מופת חינוכי גדול יותר מהמלאות והנוכחות האישית ; נוכחותו המאירה מילאה והעצימה בני אדם כה רבים , שחשו וחשים בכל עת געגועים לאיש ונזכרים בו בהרף עין של חיוך והוקרה . מהיכן צמח ? מה היו מקורות גידולו של איש נהדר זה ? יוסקה נולד כיוסף מנחם גוטפריד בז' בטבת הרצ"ג , , 5 . 1 . 1933 בחבל הסאר שבגרמניה , למשפחה גליציאנית שהיגרה לגרמניה בחיפוש אחר פרנסה . בעקבות גילויי אנטישמיות עלתה המשפחה לארץ בשנת 1935 ובנתה לעצמה צריף עץ בחולון , שהייתה באותם ימים עיר ספר . הפרנסה לא הייתה מצויה בשופי ; האב אלימלך התפרנס כרוכל שעמל קשות להביא פת לבני ביתו והאם בריינדל קיבלה עבודות תפירה מעת לעת . העוני הטביע את חותמו על יוסקה , אבל באופן שאפיין את אישיותו : הוא למד למצוא טעם במה שיש , גם במעט שבמעט , להתענג על פרוסת לחם בגבינה לבנה ועגבנייה ולא להשתוקק ליותר מכך . קרקע הגידול של המחסור והדלות הנביטה בו את תכונות היסוד - השמחה ביש והאופטימיות . דווקא מצב כלכלי שלילי אפשר לו להצמיח מתוכו תכונות של אמונה וביטחון כקיום , הסתפקות במועט וראיית הטוב שבו . יוסקה הצטרף לבני עקיבא בפתח תקווה בגיל מבוגר יחסית , בהיותו בן שש עשרה , ומיד הפך למדריך נערץ . שם פגש ביפה שלימים הייתה
|
|
|