sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
Page:13

הפרק השלישי עוסק בנקודות זמן המקדימות ( ו / או המשיקות ) לעלייה הראשונה , כאשר השיח המתנהל כאן מתמקד בעולם היהודי בתפוצותיו , וביחסו למהפך ההיסטורי המסעיר של ראשית התיישבות יהודית חקלאית בארץ ישראל . שני המאמרים הבאים עוקבים אחר התגייסותה של תנועת 'חיבת ציון' לשירות העלייה הראשונה . מרים קצ'נסקי מפנה את תשומת הלב לדרכי התעמולה ( ביידיש ) שהפעילה התנועה באמצעותם של דרשנים ובדחנים , כדי לעורר יהודים ולעודדם להתיישב בארץ . תופעה זו , שלא נחקרה עד כה , מפתיעה - בגלותה את הקשר שנוצר בין המנהיגות המשכילית העברית של ' חיבת ציון' לבין סוכני תרבות לא ציוניים , שנחלצו , בגיבוי רבניהם , לעזור לתנועת 'חיבת ציון ; ' או במילים אחרות , כיצד על ידי הכלים התיאטרליים שעמדו לרשותם , והקהל שנהר להופעותיהם , השכילו הבדחנים - בקהל של חתונות ושמחות - והדרשנים מעל בימת בית הכנסת , לשבות את לבם של קהלים רחוקים וקרובים להגביר את העלייה ולהרחיב את מעגלי התנועה . בהיותה הגוף הפעיל בתהליך העלייה וההתיישבות , ביקשה תנועת 'חיבת ציון' להעמיד גם המנון לאומי ליישוב החדש בארץ ישראל . תנועה זו - שעודדה את חבריה להגשים חלום דורות : ליוותה אותם בבניית יישובים חקלאיים , ועקבה וסייעה בהתאקלמותם הכלכלית והמשקית - עודדה גם לגבש סמלים לאומיים . אלא שניסיון זה להמנון , כשל שוב ושוב . אליהו הכהן , חוקר הזמר העברי , מעלה כאן פרשה בלתי ידועה שעניינה סדרה של יוזמות בלתי נלאות שנעשו על ידי מנהיגי 'חיבת ציון' במזרח אירופה , משוררים ומוסיקאים , להעמיד את ההמנון הנכסף ' ) התקווה' היה אז רק 'עוד שיר ציוני . ( ' הכהן מתמקד בין היתר גם בתיאור מהלכיהן של התחרויות לכתיבת ההמנון שהתנהלו שם , וכמובן - עיון בהמנונים המתחרים . הפרק האחרון , המשלים את השיח בין התקופות , חוזר לארץ , והפעם לישראל של סוף המאה העשרים . המחקרים המתפרסמים בו מבקשים לבדוק כיצד לאחר שנים של אדישות והעדר עניין בהיסטוריה של העלייה הראשונה - פועלים כעת גורמים בציבוריות הישראלית - לשמר את מה שנותר במושבות , כדי לשחזר את אלבום הילדות הקולקטיבי שלנו . מחקרים אלה קושרים הווה בעבר , ומביאים בתוך כך הדים מן הדיונים שאינם יורדים מסדר היום הציבורי תרבותי על אודות שימורו של העבר הארץ ישראלי כסיפור , כנוף , כמבנה וכאתר . עפרה קינן ועמוס רון , החוקרים את התרבות המוזיאולוגית ככלי לשימור מורשת , מציגים את אחד הפתרונות הטכנולוגיים החדשניים לשימור ולאיסוף : המוזיאון הווירטואלי . במחקר זה הם מתחקים אחר טיבו של מוזיאון זה , דרכי פעילותו , וכיצד הוא תורם לקהילה לארגן את עצמה סביב שימור ואיסוף חומרי הזיכרון שלה , ולעניינו כאן : חומרי הזיכרון

הקיבוץ המאוחד


For optimal sequential viewing of Kotar
CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help