|
|
Page:12
בארכיון העירוני בשנים האחרונות , לרבות ספר יובל גנוז , שבה ומורה כי פולמוסים בלתי נלאים ליוו ספרי יובל אלה , בכל הנוגע לכתיבת ההיסטוריה של המושבה . ואכן , במשך שנים נכתבו נוסחאות היסטוריות שונות אודות פתח תקוה - אם על ידי בני המשפחות המייסדות , ואם על ידי עיתונאים ועסקנים . אך גם כאשר נכתבה היסטוריוגרפיה באופן מקצועי יותר , היא לא התקבלה פה אחד . מחקרו של לנג מתמקד , אפוא , בפולמוסים אודות ספר היובל הגנת ( ספר היובל לשנת החמישים למושבה , תרפ"ט . ( כתיבת ההיסטוריה אודות האשה בתקופת היישוב , וממילא האשה בעלייה הראשונה , היא כתיבה חדשה שהוצעה בעקבות התיאוריות הפמיניסטיות והמגדריות . מי היא האשה הייצוגית לתקופה זו , וכיצד ניתן ללמוד על מקומה בחיי המושבה , כאשר הדוקומנטציה הגברית המדווחת על המושבה , כמעט ואינה מספרת עליה ועל פעילותה ? מרגלית שילה משחזרת את דיוקנה של האשה בעלייה הראשונה , מתוך פסיפס של עדויות , ובראש ובראשונה אלה של הנשים עצמן . מסתבר שנשים בכל זאת העזו לספר בקולן שלהן את חיי הראשית הלאומית כאן , כפי שהתנסו וניסחו אותם - בזיכרונות , ביומנים , במכתבים ובאוטוביוגרפיות . היסטוריה זו של נשים מגלה מבין השיטין גם רפרטואר ראשוני של תרבות נשים ארץ ישראלית ( תרבות הבית הכפרי החדש , אתוס של רומנטיקה ארץ ישראלית , וחתירת 'היהודיה החדשה' ללימודים והשכלה . ( כתיבה היסטורית חדשה מציעה גם בת ציון עראקי קלורמן , החושפת את מערכת היחסים הפרובלמטית שבין הנהגת ציבור עולי תימן במושבות לבין ההנהגה של האיכרים והוותיקים , אנשי העלייה הראשונה . עראקי קלורמן בודקת חומרים אלה בכלים תיאורטיים פוסט קולוניאליסטים , כשהיא עוקבת אחר התפתחותה של התרבות הפוליטית הבין עדתית במושבה ראשון לציון , כפי שהתגבשה והתנהלה שם בשנות העשרה והעשרים . למותר לציין כי שדה ההתגוששות בראשון לציון משמש כאן כמקרה בוחן , ויש בו כדי לייצג מערכות יחסים דומות שהתנהלו גם במושבות אחרות . נילי אריה ספיר מייחדת את מחקרה למתיישבים הראשונים כ'היסטוריונים' הכותבים מ'ידע אישי' את הנרטיב ההיסטורי לאומי , כשהיא בודקת תופעה זו מן ההיבט הפולקלוריסטי . בידיה של אריה ספיר מצוי כתב יד של סבה , אמנון הורביץ , שהיה הבן הראשון לביל"ויים בגדרה . הורביץ הרבה לכתוב ממוארים היסטוריים , אם מתוך חוויות חייו שלו , ואם מתוך סיפורים ששמע מפי הוריו הביל"ויים , כשהוא נחוש בהכרה של שליחות ואחריות להעביר עדות אותנטית זו - שאין מהימנה ממנה בעיניו - הלאה . אריה ספיר , האמונה על תיאוריות פולקלוריסטיות של 'הסיפור האישי , ' מנתחת ממוארים אלה מההיבט האידיאולוגי פרטי ומההיבט ההיסטורי קולקטיבי .
|
|