sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
Page:11

ומתוך עמדות פוליטיות . הם רצו להימלט ממה שנראה בעיניהם בדיכוי ביד דת חשוכה , הנושאת אופי ימי ביניימי , ושאפו לברוא יהודי חדש וחברה חדשה . עולם ללא דת צפן הבטחה להסרת מגבלותיהם כיהודים . החילון נעשה אמצעי של התנגדות למעמדם כמיעוט , מעמד שהיה משותף להם ולמיעוטים אחרים במדינות ובאימפריות רב אתניות . עמדותיהם האידאולוגיות נעו בין קומוניזם לציונות , בין יידישיזם להתבוללות , אבל דבר אחד אפיין את כולם : התקוממות דורם נגד עולם שבו הדת היהודית , המצוקה הכלכלית , חוסר האונים והפיגור התרבותי נראו צרורים יחד בצרור דוחה אחד . פועה רקובסקי , ( 1955-1865 ) כותבת הזיכרונות הציונית היידישיסטית , תיארה את המסלולים האידאולוגיים המנוגדים שיהודי מזרח אירופה נעו בהם בשלהי המאה התשע עשרה ובראשית המאה העשרים , שדמו מאוד לדרכים השונות שבנותיו של טביה פנו אליהן בסיפורו הנודע של שלום עליכם ' . היא עצמה הייתה ציונית סוציאליסטית , אבל בנה היה לקומוניסט מהפכני ונתגלגל בסופו של דבר לרוסיה הסובייטית . הצעירה בבנותיה של פועה ( מנישואיה בשלישית ) הגיעה לבסוף לארץ ישראל , ואילו אחותה הצעירה הצטרפה ל"בונד" ( תנועת הפועלים היהודית בפולין . ( בסיפורה של רקובסקי ניכר בבירור שכל הבחירות האלה של בני המשפחה , חרף ההבדלים האידאולוגיים ביניהם , היו תגובות שכיחות למשבר הדתי , הכלכלי והמדיני בתקופת מעבר זו של ההיסטוריה היהודית . ספר זה מבקש לחקור את הרעיונות של מי שבחרו במסלול האידאולוגי המוביל אל החילוניות . כפי שניתן לראות ממקורותיהם של סבי וסבתי היהודים מפולין , וכפי שהראה לאחרונה שמואל פיינר לגבי המאה השמונה עשרה , אין ספק כי חילונה של החברה היהודית קדם בדרך כלל לביטויה האינטלקטואלי של החילוניות ולא בא אחריה . אף על פי כן , תיאור מלא של תמורה חברתית זו - שלאמתו של דבר הוא במידה רבה סיפורה של ההיסטוריה היהודית המודרנית - הוא סיפור גדול מכדי שיסופר כאן . כמו זיכרונותיה של רקובסקי פורסמו במקורם ביידיש בשנת 1954 ובתרגום מקוצר לעברית בשנת . 1951 לתרגום לאנגלית , בלוויית מבוא מעולה של פולה א' היימן , ראו רקובסקי , חיי כאישה . ראו גם את ההקדמה שכתב יצחק ניבורסקי לתרגום לצרפתית : רקובסקי , זכרונות . לשימוש מבריק בבנותיו של טביה לציון הדרכים השונות שיהודי מזרח אירופה הלכו בהן , ראו סלצקין , המאה היהודית , פרק . 4 ראו פיינר , השכלה וחילון , עמ' , 1- 13 וכן פיינר , שורשי החילון . במסה זו על החילוניות של החברה היהודית במרכז אירופה בימים שקדמו לתקופת ההשכלה מעדכן פיינר חיבור קודם של שוחט , עם חילופי התקופות .

מכון שלום הרטמן


For optimal sequential viewing of Kotar
CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help