|
|
Page:8
את מובנם האנושי כך שיסמנו חוסר משמעות אנושי . ' תפקידו של החוקר הוא לבקר את ה'מובן מאליו' המאפיין את המיתוס . את זאת הוא עושה על ידי ניתוח המיתוס והצבעה על רכיביו ועל העמדות הפוליטיות והערכיות המכוננות אותו . כיצד מתפקד חקר ההלכה כביקורת תרבות ? הממסד הרבני ובראשו פוסקי ההלכה נוטים להציג את עמדותיהם הערכיות , החינוכיות והפוליטיות כ'הלכה . ' כאשר עמדה רבנית מוצגת כהלכה היא מבקשת ליצור מחויבות מוחלטת בקרב הציבור שהרי 'דבר ה' - זו הלכה . ' לא ניתן לערער על ההלכה מפני שהיא משקפת את רצון האל המתפרש על ידי אנשי ההלכה ; במובן זה ההלכה נתפסת כ'טבע' במונחיו של בארת . הדרך הלגיטימית היחידה להתנגד לפסיקה ההלכתית היא על ידי ביקורת העושה שימוש בכלים פרשניים מקובלים של ההלכה וסותרת את המסקנה ההלכתית . אך לשם כך דרושים ידע ומיומנות רבים שאינם נפוצים בקרב הציבור הרחב שאליו מופנים פסקי ההלכה . יתרה מזו , בעולם ההלכה , כמו בתחומים אחרים , השיח הלגיטימי הוא שיח של מומחים , של רבנים בעלי סמכות מוכרת על ידי הציבור . ביקורת הבאה מאנשים שאינם רבנים , מלומדים ככל שיהיו , על פי רוב חסרה את הכלים לעמוד בפני העוצמה הפוליטית של בעלי הסמכות . ואכן , את העמדה הבסיסית הרווחת בקרב הציבור הדתי המודרני ניתן לנסח בפרפרזה : 'אם הלכה היא - נקבל , ואם השקפה - יש תשובה . ' כלומר ניתן להתווכח עם העמדה הרבנית ואף לחלוק עליה כאשר היא מוצגת כהשקפת עולם אך לא כאשר מדובר בפסיקת הלכה . במקרים רבים , כאשר מתברר לאיש או אישה המחויבים להלכה כי פסיקה מסוימת מושפעת מהשקפת עולמו של הפוסק ואינה שיקוף ישיר של המקורות ההלכתיים המחייבים , והשקפת עולם זו אינה מקובלת עליהם - הם עשויים לבקר אותה ולערער על סמכותה , מפני שבתחומים כאלה אין המומחיות ההלכתית מקנה סמכות בלעדית . המחקר החושף מתוך הכתבים ההלכתיים את המניעים הערכיים של הפוסק מאפשר דיון עניני בערכים עצמם . הציבור האורתודוקסי המודרני מתמודד עם הפסיקה ההלכתית בעיקר בתחומים שבהם יש מתח בין השקפת העולם הרווחת בממסד הרבני השמרני ובין השקפות העולם הרווחות באתוס המודרני הליברלי , היינו בנושאים כמו 3 שם , עמ' . 273-272 4 על המוטיב החינוכי בפסיקת הלכה ראו רוזנק , הרהורים ; הנ"ל , ההלכה . ראו גם הכהן , שיקולים , עמ' , 283 הסובר שגם השופט בבית המשפט עוסק בחינוך . 5 בבלי , שבת קלח ע"ב .
|
|
|