|
|
Page:9
מבוא כללי ספר זה עוסק בניתוח השיח הציוני דתי החדש על אודות הגוף והמיניות . המונח "חדש" מציין את התקופה שבה עוסק הספר : בעיקר העשור הראשון של המאה העשרים ואחת . ההבחנה בין עשור זה לקודמיו אינה שרירותית , שכן גם במבט מהיר אפשר להיווכח שעשור זה פותח תקופה . זאת לא רק בשל השאלות הפוליטיות החדשות הנדונות בו - הנסיגה מהשטחים , מעמדה של הדת במדינה ועוד , אלא גם ובעיקר בשל הצפת התודעה בשאלות רבות שהודרו מהשיח הציוני דתי הקלאסי . ספר זה מתמודד עם הביטוי המובהק של התפנית החדשה - השיח על הגוף והמיניות . עקבות השינוי מצויות בהיסטוריה של הציונות הדתית משחר ימיה : כתנועה מודרנית היא עוקבת , עקב בצד אגודל , אחר השאלות המנסרות בחלל העולם הציוני המודרני . קצב ההתייחסות לחידוש ולשינוי המתחולל בחוץ הוא אטי לעתים , ומותנה ביכולת העיכול וההפנמה הפנימיים של הציונות הדתית כתנועה דתית , ובקול הייחודי הנוצר במפגש בין דת למודרנה . לפיכך שיח המתחולל זה זמן רב בחברה היהודית ישראלית החילונית , חודר לעתים קרובות באיחור מסוים אל החברה הציונית דתית . האתוס הקלאסי של המחשבה והתרבות היהודית עוצב על ידי הניגוד בין רוח לגוף , אשר שורשיו במסורת היוונית ובמסורת הנוצרית . ניגוד זה שימש מצע להעצמת היסוד הרוחני כאידיאל האנושי ולצמצום היסוד הגופני , שנתפס כהפרעה וכמכשול או כניסיון שעל האדם להתמודד עמו ולנצחו . בעקבות תהליכים חברתיים ומחשבתיים שהתרחשו בעת המודרנית , הלכה ואיבדה תפיסה זו מכוחה . מאז המחצית השנייה של המאה העשרים , הדיכוטומיה בין הגוף לרוח או לנפש התערערה בתרבות המערבית , והיא עוברת תחת שבט הביקורת . ביקורת זו מצביעה על הנחות יסוד רבות בלתי הכרחיות המשוקעות בה . מוקד הביקורת מופנה להנחה
|
|
|