sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
From:  > איגרות > מבוא

Page:9

ב . על סיבן של האיגרות ; סקירה כללית בנקל עומדים על טיבן של האיגרות , כמות שנצטייר זה בלב העורכים המהדירים , כשנותנים את הדעת על אמות המידה שהיו בידיהם בשעת מלאכתם . בשער הקובץ הם מכריזים ומודיעים' שהקורא ימצא כאן 'תשובות המוסיפות לא מעט לביאורם של כתביו האחרים' של שפינוזה , והמדובר באיגרות 'חכמים מלומדים . ' תכלית הקובץ בעיניהם היא אפוא הדיון בענייני מדע ופילוסופיה , ליבונם ובירורם לתועלת המחקר . ובאמת קיימו איגרות בימים ההם מעין תפקיד של מאמרים בכתבי עת מדעיים שבימינו , ועיקרן היה משא ומתן של תורה , חדשות מחקר , תיאורי ניסויים מדעיים וחידושי עיון , ביקורת ספרים , הערכות והערות וכיוצאים באלה מן הדברים המכוונים למלומדים . לעתים קרובות היו מקבצים איגרות מן הסוג הזה ומוציאים אותן לאור בחייו של החוקר או לאחר מותו , לזכות בהן את הרבים , כמו שהיה נהוג אצלנו בספרות השאלות ותשובות . אולדנבורג , למשל , עסק כל ימיו בחליפת איגרות . ואמנם זה היה תפקידו העיקרי כמזכיר 'ההברה המלכותית למדעים' בלונדון . כמה מאיגרותיו של שפינוזה אליו , בייחוד האיגרת השישית , הן מעין מאמרי מדע מקיפים . שפינוזה עצמו נתן את דעתו על הוצאת כמה וכמה מאיגרותיו לרשות הרבים , ולצורך זה גם ערך אותן , תיקן וליטש את ניסוחן , כמו שנהג בשאר כתביו עד יום מותו , והכשיר אותן לדפוס לכל דבר . מבתחילה נתכוון לכך באיגרות ו , כב ומו , ולצרכי ההדפסה שינה את הנוסחים באיגרות יב ולז . העתקי כמה איגרות נפוצו בין ידידיו ותלמידיו בכתב יד , וגם ניתנו להן שמות מיוחדים , כגון 'האיגרת על האינ סוף' או 'על טבעו של האינסוף' ' היא איגרת יב , שנזכרה בשמה זה באיגרת פא , והיו לה , כנראה' מהלכים רבים . מטעם זה השמיט דברים אישיים , מעשי יום יום , זוטות שבהווי , כל שהוא תבלין לקובץ איגרות בעיני בני דורותינו ואינו לגוף העניינים הנדונים בין החכמים . כך השמיט , למשל , את הפיםקה האחרונה באיגרת ו' המעניינת אותנו היום הרבה יותר מגופה של האיגרת , הדנה בביקורת חיבורו של ר 1 ברט בויל ובניסויים הכימיים של שפינוזה . בפיםקה זו סיפר לא 1 לדנבורג , שחיבר מאמר על תיקון השכל , 'ספר קטן שלם , שאני עוסק עכשיו בהעתקתו וליטושו . אבל מזמן לזמן אני מניח עבודה זו , משום שעדיין איני יודע בבירור , כיצד ייצא חיבור זה לאור . ' חושש הוא מפני התיאולוגים , שמא יסתערו עליו באיבתם . הוא 'חרד ונרתע מכל דברי ריבות . ' ולהלן הוא מרמז לעיקרי דעותיו על התוארים ועל היחס שבין האלוהים והטבע . יודע הוא ,

מוסד ביאליק


For optimal sequential viewing of Kotar
CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help