sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
Page:44

או אפילו סבירים . " הגורם היחיד בקהילת המודיעין האמריקנית שחלק על “ השורה התחתונה" הנ"ל היה גוף המחקר של משרד החוץ . ( INR ) זה פרסם הסתייגות מהערכת המודיעין הלאומית מן 17-ה במאי 1973 שבועיים אחריה . גוף המחקר של משרד החוץ קבע - ודייק - כי הוא “ נוטה לציין את רמת הסיכון של מעשי איבה למטרות מדיניות במעט יותר דחיפות מזו שהוצגה בהערכת המודיעין הלאומית . אם הדיון באומות המאוחדות בשבועות הקרובים לא יביא לתנועה משכנעת , דעתנו היא כי חידוש מעשי האיבה עד הסתיו הוא אפשרות של יותר מחמישים אחוז . " דע עקא , נראה שעד סתיו 1973 גם גוף מחקר זה שינה את עמדתו וסבר כי מצרים וסוריה לא יפנו למלחמה . בדיעבד התברר כי מעבר לסיבות שהביאו את קהילת המודיעין האמריקאית להניח כי לא תפרוץ מלחמה , היא שגתה בכמה תחומים נוספים : א . קהילת המודיעין האמריקנית העריכה כי גם אם יפרצו קרבות , ישראל תביס עד מהרה את המצרים , ובאבדות מועטות בלבד . ב . גורמי המודיעין האמריקנים לא העריכו כי חידוש הלחימה בין ישראלים לערבים יביא למתח בין מעצמתי כפי שאכן ארע . ג . האמריקנים העריכו הערכת חסר את האפשרות כי מדינות ערב תעשנה שימוש בצמצום אספקת נפט למערב ככלי להשגת יעדיהן . סיבות לכשל - מערכת האיסוף דו"ח ניתוח הכישלון האמריקני שנכתב בדצמבר 1973 קבע כי ככלל , “ לא היו חולשות מהותיות" בכל הנוגע לאיסוף ולהפצה של חומר גולמי מודיעיני . זאת , למרות שהיו מספר “ בעיות קונקרטיות" לגבי חלק מן המדינות . הדו"ח קבע כי “ המידע שסופק על ידי גורמי האיסוף בקהילת המודיעין היה בו די כדי להניע את קהילת המודיעין להתריע [ על פרוץ מלחמה אפשרית . [ המידע ) ממקורות טכנולוגיים ואנושיים ( לא היה חד-משמעי , אך היה בהיקפים גדולים , מבשר רעות , ולרוב מדויק . " החומר ששוחרר לפרסום אינו מציג תמונה מלאה של מצאי המקורות האמריקני , בייחוד בכל הנוגע לאיסוף סיגינטי ( מודיעין אותות . ( אולם , בהתבסס על הבנתנו החלקית את מצאי מקורות זה , נראה כי המעריכים ייחסו משקל יתר לדיווחים של אנשי מודיעין ודיפלומטים אמריקנים שהוצבו בשגרירויות בקהיר ובדמשק . חוקרת מודיעין מסוכנות הביון המרכזית ( CIA ) סיפרה ב 2013 בכנס פומבי , שהיא סברה כי אם אלו הנמצאים ב"שטח" חושבים שאין סיכוי למלחמה , אזי “ מי היא" שתחשוב אחרת . רוב הדיווחים שהגיעו ממקורות אמריקנים ( דיפלומטים ואנשי מודיעין ) במצרים ובסוריה , חיזקו את הערכתם של גורמי המחקר המודיעיני כי מצרים אינה מתעתדת לצאת למלחמה . ריי קליין , ראש גוף המחקר של משרד החוץ , ( INR ) הציג עמדת מיעוט בנושא האיסוף כשטען , לקראת סוף המלחמה בדיון פנימי , כי “ לא היה לנו מספיק מודיעין ברמה הבסיסית ... על מה שמתרחש במזרח התיכון מדי יום ... לרוסים היה מידע טוב הרבה יותר . " באופן דומה , בחומר ששוחרר אין כמעט התייחסות למקורות יומינט ( אנושיים ) ולא ברור האם לאמריקנים היו מקורות משמעותיים מסוג זה . חריג בולט אחד הוא ההתרעה שסיפקו הירדנים לארה"ב ( וגם לישראל ) בסוף ספטמבר , 1973 מפיו של מקור סורי , לפיו צבא סוריה ערוך להתקפה על ישראל . מקור זה גם מסר פירוט מדויק של תכנית הקרב הסורית , כפי שאכן התממשה באוקטובר , 1973 וכן את מצב המוכנות המבצעית של היחידות הסוריות לקראת ההתקפה . בליל 30-29-ה בספטמבר העבירה סוכנות הביון המרכזית ( CIA ) התרעה זו לישראל . נראה כי תוכן ההתרעות שעברו מרבת עמון ישירות לישראל , ומרבת עמון דרך וושינגטון לישראל , היו דומות . ג'ק או'קונול , שהיה ראש התחנה של סוכנות הביון המרכזית בעמאן עד 1972 ולאחר מכן נציגו של המלך חוסיין בוושינגטון , כתב 2011-ב כי המקור היה בכיר בצבא הסורי שפנה מיוזמתו לשירותי הביון של ירדן והתריע כי ארצו עומדת לתקוף את ישראל , ייתכן משום שהוא הסתייג מן המהלך . כאמור , במידע האמריקני ששוחרר אין כמעט התייחסות למקורות סיגינט , למרות שברור שנעשה בהם שימוש . טענה אחת שעולה ממידע זה , היא שבשל ביטחון מידע , רוב החומר הסיגינטי שהועבר לחוקרים היה ערוך בצורה “ טכנית" שהקשתה מאוד על עיבודו לכדי מודיעין מוגמר . מאידך , מיום עיון של ספריית ניקסון ( ינואר ( 2013 בנושא המודיעין האמריקאי במלחמת יום הכיפורים , מתברר כי האמריקנים האזינו במהלך המלחמה לדרגים טקטיים ישראלים בשעות הראשונות של המלחמה , לרבות ניטור קריאות המצוקה של המוצבים הישראלים בחזית המצרית . ניתן להניח כי היו להם יכולות דומות גם לגבי הכוחות הערביים . המעריכים האמריקנים נשענו גם על תצלומים מלוויינים . מקורות אלו הראו בברור כבר באמצע יוני 1973 כי המצרים הניעו כוחות משוריינים לקדמת הגדה המערבית של תעלת סואץ . עד 7-ה באוגוסט 1973 אישרו תצלומי לווין כי המצרים הציבו מערכות הגנה אווירית מדגם ס . 6-א ליד התעלה . כמו כן הראו התצלומים כי עד אמצע ספטמבר חיזקו הסורים את המערך “ חוקר המזרח התיכון - בשירות המדינה האמריקני התאים את עצמו בניחותא לרעיון כי מלחמה יכולה להתחדש כמעט בכל רגע נתון . " וכאן טמון הפרדוקס מכיוון שהזמן עבר ומלחמה לא פרצה , החוקרים למדו “ שלא להתייחס" “ לרוב האינדיקציות של כוונה ] ערבית [ עוינת"

המרכז למורשת המודיעין (מ.ל.מ) ע"ר


For optimal sequential viewing of Kotar
CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help