sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
Page:21

הכוח . בשבת בבוקר נתקבלה הידיעה הנוספת של המוסד , אשר הפכה את פתיחתה של מלחמה כוללת על ידי האויב באותו יום לכמעט ודאית . בדיון בין הרמטכ"ל לבין שר הביטחון המליץ הרמטכ"ל על גיוס מערך המילואים כולו . שר הביטחון צידד בגיוס אותו סדר כוחות שהספיק , לדעת הרמטכ"ל , למטרת מגננה . ועדת אגרנט קבעה שחל עיכוב של כשעתיים בגיוס אותו סדר כוחות , שלו הסכים שר הביטחון , וזאת מפני שהרמטכ"ל המתין להכרעת ראש הממשלה בשאלת גיוס מלוא מערך המילואים . ראש הממשלה אישרה בשעה 9 . 05 את גיוס סדר הכוחות למגננה , ובשעה 0925 הכריעה לטובת גיוס מלא של סדר הכוחות לפי הצעת הרמטכ"ל . באותו דיון אצל ראש הממשלה הוחלט שלא להנחית מתקפת מנע , כפי שהציע הרמטכ"ל . בישיבת הממשלה שנערכה מיד לאחר מכן , 1200-ב בצהרים , לא התנגדו שרי הממשלה להחלטה . פתיחת המלחמה על ידי מצרים וסוריה ביום הכיפורים תשל"ד 6 ) באוקטובר ( 1973 בשעה 1400 בקירוב , הפתיעה את צה"ל . עד לשעות הבוקר המוקדמות של אותו יום לא העריך הפיקוד העליון שמלחמה כוללת תפרוץ . בבוקרו של אותו יום , כשכבר התברר לו שהמלחמה תיפתח , הניח הפיקוד העליון שהיא תפרוץ רק עם שקיעת החמה . התרעה קצרה זו לא אפשרה גיוס מסודר של המילואים וחייבה גיוס חפוז של מילואי כוחות היבשה , שלא לפי לוחות הזמנים ונהלי הגיוס התקינים . הטעות הנוספת של 4 שעות , בין שעה 1800 לשעה , 1400 קיצרה אף יותר את מרווח הזמן בין קריאת המילואים לבין הפתיחה באש מצד האויב . טעות זו גרמה לשיבושים נוספים בכוננות של הכוחות הסדירים בחזיתות , ובפריסתם הנכונה בעיקר בחזית התעלה . אולם לא ניתן לתלות רק בטעויות של אמ"ן את שיבוש מהלכיו של צה"ל בראשית המלחמה . נוספו עליהן משגים בהפעלת כוננותו של צה"ל בימים שקדמו למלחמה . הרמטכ"ל אמנם הורה למערך הסדיר כולו להיערך למלחמה , אולם חל איחור ללא הצדקה בגיוס המילואים . הרמטכ"ל , חייב היה , לפי הנתונים שהיו בידו , להמליץ על גיוס מילואים חלקי בכוחות היבשה עוד מראשית השבוע שקדם למלחמה , כדי לקיים את היחס הנכון בין כוחות האויב שהיו בכוננות מלאה וערוכים נגדנו , לבין כוחותינו . לכל המאוחר צריך היה להמליץ , לאור הידיעות שהגיעו , על גיוס כוח ניכר ביום 5 , 'ו באוקטובר , בבוקר , עת הורה על כוננות “ מנעול , " אפילו בהנחה שכוונות האויב עדיין לא היו ברורות אותה שעה . ההסתמכות המוחלטת על הבטחת אמ"ן , כי ביכולתו להעניק לצה"ל תמיד התרעה מספקת לגיוס מסודר של המילואים , גרמה לכך שלא הוכנה תכנית הגנה מעובדת כראוי לפרטיה , למקרה שהכוח הסדיר יצטרך לעצור לבדו התקפה כוללת של האויב בחזית המצרית ובחזית הסורית בעת ובעונה אחת . וכך , כאשר צה"ל הופתע כפי שהופתע , לא היה לו מענה הולם . ** אף אחרי קבלת ההתרעה בבוקר שבת לא נפרס כוח השריון הסדיר בחזית התעלה מבעוד מועד פריסה אופטימאלית . בנסיבות שנוצרו , לפי תכנית “ שובך יונים" שהייתה קיימת לפריסה הגנתית של הכוח הסדיר . על אף התגבור , שמר כוח זה על היערכות בט"ש על פי שיקולי אלוף הפיקוד ( ובגיבוי הרמטכ"ל . ( כמו כן לא ניתנה באותו הבוקר הנחיה ברורה לדרגים הנמוכים , כיצד להיערך לקראת ההתקפה , והשתרר חוסר בהירות במתן פקודות מבצעיות ובווידוא ביצוען . סיכום מרבית הביקורת על הפתעת יום הכיפורים מופנית בדרך כלל אל אמ"ן ועוסקת בטעויותיו לגבי הערכת כוונות האויב . אולם מן הראוי לבחון גם את המידע אשר מונח היה לפני הפיקוד העליון , המטכ"ל , שר הביטחון והקבינט “) המטבח של גולדה ( " בנוגע ליכולות האויב בהתייחס לסדר הכוחות של צבאות סוריה ומצרים , עוצמתם , והיערכותם ההתקפית החריגה . בתחום זה ברור כי כל הנוגעים בדבר היו מודעים היטב להתפתחויות . מודעות זו אף לוותה בצעדים בתחום בניין הכוח המבצעי - החל מכוננות “ כחול לבן , " דרך תגבור רמת הגולן בראש השנה ועד לנוהל הקרב 36-ב השעות האחרונות לאחר הגעת מידע , שסתר לחלוטין את התפיסה שהתקיימה קודם . לגבי היערכות הצבא הסדיר . 36-ב שעות אלה ניתן להבין , כפי שהצביעה ועדת אגרנט , שהייתה הערכת חסר של האויב . סירבנו להאמין שהם “ יעזו" לתקוף והנחנו שאם בכל זאת יעזו - אזי הצבא הסדיר יספק בלימה , וכאשר יגיע גיוס המילואים לשדה הקרב תועבר המלחמה לשטח האויב ותוכרע במהירות . גם על פי ועדת אגרנט , המודיעין שהצטבר לפני המלחמה הספיק כדי להיערך אל מול האויב בצורה טובה יותר , שתכלול גיוס מילואים חלקי לכל הפחות . האם המודיעין שהיה ברשותנו בדבר יכולותיהם לא היווה התרעה מספקת ? מקורות ארכיון צה"ל , דו"ח ועדת אגרנט , ירושלים , , 1975 גרסת . 2007 ארבל דוד , אורי נאמן , שיגיון ללא כיפורים , ידיעות אחרונות- ספרי חמד , ת"א , . 2005 גולן שמעון , מלחמה ביום הכיפורים , צה"ל , המחלקה להיסטוריה , . 2012 חצב , כתבה מיוחדת : 29 , 843 / 0030 ספטמבר . 1975 הערות 1 שמעון גולן , מלחמה ביום הכיפורים , צה"ל , המחלקה להיסטוריה , עמ' . 143 2 גולן , שם , עמ' . 144 3 חצב , כתבה מיוחדת : 29 , 843 / 0030 ספטמבר , 1975 עמ' . 37-38 4 גולן , שם , עמ' . 151 5 גולן , שם , עמ' . 163 6 דוד ארבל , אורי נאמן , שיגיון ללא כיפורים , ידיעות אחרונות-ספרי חמד , ת"א , , 2005 עמ' . 187-192 7 גולן , שם , עמ' . 167 8 ועדת אגרנט , דו"ח , 2 עמ' . 51-54 9 גולן , שם , עמ' . 214 10 ועדת אגרנט , דו"ח , 3 עמ' . 32 ההסתמכות המוחלטת על הבטחת אמ"ן , כי ביכולתו להעניק לצה"ל תמיד התרעה מספקת לגיוס מסודר של המילואים , גרמה לכך שלא הוכנה תכנית הגנה מעובדת כראוי לפרטיה , למקרה שהכוח הסדיר יצטרך לעצור לבדו התקפה כוללת של האויב בחזית המצרית ובחזית הסורית בעת ובעונה אחת ועדת אגרנט . הייתה הערכת חסר של האויב

המרכז למורשת המודיעין (מ.ל.מ) ע"ר


For optimal sequential viewing of Kotar
CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help