sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
Page:10

כה מאוחר הרי ברורה : אם הסבירות למלחמה נמוכה – מדוע לסכן מקור כה רגיש וחיוני ? זאת אומרת - ההערכה השגויה היא שמנעה הפעלתו . ועתה לסיבת הסיבות לכשל ההתרעתי : ועדת אגרנט קבעה את הדבקות העיקשת בקונספציה , למרות המידע שהגיע ולמול המציאות המשתנה , כ"אם כל חטאת . " זה הסבר נכון , אך לטעמי , לא שלם . אין עדיין הסבר מדוע היה הקבעון בקונספציה . ההסבר שאני מוצא כקולע יותר הוא דווקא הדבקות ב"בבל . " איני חושב שהיה כפול ( כל מי שהיה שותף סוד למידע הרב שלו בכתב- סטנוגרמות ופרוטוקולים ובע"פ , יתקשה להעריך שהיה כפול . ( הוא היה מקור צמרת בראש הפירמידה של מקורות ספורים שאחד מהם אזכיר בהמשך ) שנופל למודיעין אחת לדור . הוא הביא מידע “ מפי הסוס , " כלומר מסביבתו של סאדאת עצמו , וכך ננסכה במעריכים תחושה שהם יודעים , וחשוב מכך , יידעו הכל ובזמן , ובכלל זה את ההתרעה למלחמה . לכן , כל עוד הוא לא אמר את דברו - כל יתר המידע ( , 8200-מ מהשטח , או מאחרים ) נחשב לחומר פחות . המידע שלו , בעיקר המתועד , סנוור אפוא את המעריכים והאפיל על כל מידע אחר . הביטחון שהוא ידווח בזמן על החלטת סאדאת לצאת למלחמה , היה בעוכרי צמרת אמ"ן . בטחו בו שיביא המידע הנכון בכל זמן , כולל התרעה למלחמה , על אף שנוכחו לדעת שסיפק גם מידע שגוי , או חלקי . היה פה מצב פרדוכסלי , ואולי אף לעג הגורל : מחד “ בוננזה איסופית , " ומאידך - התלות בו וההשתעבדות אליו היוותה סטייה קשה מתורת המודיעין ומהעבודה הנכונה , לפי “ כללי הספר . " קראתי לזה בזמנו “ קללת השפע" - שפע מודיעיני שהפך לרועץ . עובדה שמי שלא היה שותף סוד למקור – כמו ראש מודיעין ים רמי לונץ - היה הרבה יותר ספקני בהערכתו . היו שתי סיבות משלימות שהעצימו את הדבקות בקונספציה : כוננות “ כחול–לבן" באפריל-מאי . 1973 המידע אז הצביע על מלחמה במחצית מאי , והיו חילוקי דעות בין אמ"ן לדיין ולדדו . אמ"ן העריך שלא תפרוץ , והשניים דווקא העריכו בחומרה ( ואף נעשו הכנות קונקרטיות כמו הקמת אוגדה , 210 שעזרה לנצח בגולן . ( אלא , כשחלף חודש מאי והמלחמה לא פרצה , קרנו של אמ"ן נסקה לשחקים , ונוצר ביטחון שהוא יודע הכל ויידע בכל זמן . היה גם קושי לערער על הערכותיו . אלא שזה היה “ ניצחון פירוס . " אנו יודעים מגמאסי ( שאותו פגשתי מספר פעמים בקילומטר , ( 101-ה שאכן הייתה אז כוונה מצרית לצאת למלחמה , אך זו נדחתה בגלל בקשת הסורים וצפי הגעת הסקאדים . זאת אומרת : ניצחון אמ"ן אז יצא בהפסדו באוקטובר . סיבה משלימה שנייה הייתה הסינדרום “ זאב זאב . " הכוונה להתרעות הבלתי פוסקות מאז 1971 “ שנת ההכרעה . " יצוין גם שב1973- בלבד היו כתריסר התרעות על העלאת הכוננות בצבא מצרים . קריאות ה"זאב זאב" בהחלט החלישו את תוקף ההתרעה , וכאמור זה גם התבטא בדיווחי המקורות שהוסיפו ההסתייגויות להתרעותיהם ( כדי לא לצאת נבוכים משהתבדו . ( ושוב , אולי תשימו לב שלא כללתי את ההונאה המצרית כסיבה לכשל ההתרעתי ולדבקות בקונספציה . תכנית ההונאה המצרית הייתה בהחלט ראויה , אך לא נוכחתי שהייתה לה השפעה גדולה על המודיעין . מאז ומתמיד הוערך שיציאה למלחמה תהיה במסגרת תרגיל גדול והמצרים עצמם העריכו שהתרגיל יוודע לישראל ( וזה מופיע בספרי שאד'לי וגמסי . ( אפרופו , גם במבצע “ ברברוסה , " שבו בארטון ויילי קבע שההונאה הגרמנית כשמדברים על המודיעין דאז , אי אפשר שלא לדבר גם על כמה הישגים עצומים של המודיעין ביום הכיפורים . חשוב לדעת : לא היו אז רק כשלים אלא גם הישגים מודיעיניים ממדרגה עליונה , שלא קיבלו מספיק תהודה , אם בכלל , והגיע הזמן לעשות עימם צדק היסטורי מוצב החרמון במלחמת יום הכיפורים | "העיניים של המדינה ? "

המרכז למורשת המודיעין (מ.ל.מ) ע"ר


For optimal sequential viewing of Kotar
CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help