|
|
Page:13
בידי . אנחנו רגילים לחשוב על תהליך קבלת ההחלטה כחלק הקשה ; לאמיתו של דבר , לעתים קרובות קשה יותר להיווכח שצריך לקבל החלטה , שהבחירה בידנו . למעשה , בכל רגע בחיינו יש לנו אפשרות בחירה . *** ייתכן שההכרה בכך לא היתה צריכה להפתיע אותי כל כך . מחקרים בפסיכולוגיה מלמדים אותנו שכ 40 אחוזים מאושרנו נובעים מבחירה — מה שאנחנו בוחרים לעשות ומה שאנחנו בוחרים לחשוב משפיע ישירות על מה שאנחנו מרגישים . לדוגמה , אם דילגו עלי ולא קידמו אותי בעבודה או אם נכשלתי ביוזמה עסקית חדשה , אני יכול להחליט להתייחס למצב כאל מהלומה קשה שממנה לא אתאושש עוד , או כאל קריאת כיוון — הזדמנות ללמוד ולצמוח . אם אני בוחר לראות במצבים הללו רק את השלילה , ארגיש רע עם עצמי ואהיה פסימי ביחס לעתיד . אך אם אני בוחר לפרש מצבים אלה כקריאת כיוון — אני יכול להתחיל להפיק לקחים מהכישלון ובכך לשפר את סיכויי בעתיד . ההכרה בכך שיש לי אפשרות בחירה לא רק משפרת את סיכויי ההצלחה בעתיד , אלא גם את הרגשתי כעת , בהווה . בשירו המפורסם " הדרך שלא נבחרה" מתאר רוברט פרוסט עמידה על דרך המסתעפת לשתיים . כיוון שהוא נאלץ לבחור בין שתי דרכים שונות , בחר פרוסט כידוע בדרך שהלכו בה פחות — בחירה שהשפיעה השפעה מכרעת על חייו בטווח הארוך . הדרמה בדילמה האישית של פרוסט — הקושי להחליט באיזו דרך ללכת בידיעה שיהיו להחלטה השלכות בעתיד הרחוק — מהדהדת בלב כל קורא . כולנו מצאנו את עצמנו במצב דומה : היה עלינו להחליט אם להתחייב למערכת יחסים מסוימת , באיזו אוניברסיטה ללמוד , אם לקבל הצעת עבודה בעיר אחרת וכדומה . ברגעים הקשים הללו אנחנו משתדלים מאוד לקבל את ההחלטה הנכונה , אנחנו עושים כמיטב יכולתנו למנוע מהמודעות לכובד ההכרעה לשתק אותנו , ואנחנו יודעים שהימנעות מבחירה גם היא בחירה שיש לה השלכות מרחיקות לכת . אבל הדרמות המתלוות ל"הכרעות הגדולות" בחיים ( שהן מעטות ורחוקות זו מזו מעצם הגדרתן ) אינן צריכות להסתיר את העובדה שבחיים אנחנו ניצבים מול אפשרויות בחירה על כל צעד ושעל . מהשנייה שבה אנחנו פוקחים את העיניים , בכל רגע ורגע עלינו לבחור , ולבחירה יש השפעה מצטברת עצומה
|
|
|