|
|
Page:13
ותהליך הכתיבה הפך עבורי למסע חווייתי עמוק אל נבכי תודעתם ועולמם של הדתיים לשעבר , שהוא במידה רבה גם עולמי שלי . עם זאת , עשיתי כל מאמץ לחרוג מההזד הות המיידית ולחפש בכל הסיפורים האישיים גם היבטים כלליים , דברים שנראים רק ממעוף הציפור . מיהו אם כן הדתלש ? מה מאפיין אותו ? האם הוא אכן שונה במשהו מכל קודמיו , ה"חוזרים בשאלה" וה"מתפקרים" של העבר ? האם הכינוי החדש מסמן תופעה תרבותית חדשה , או שמא אריזה חדשה ואו פנתית לאותה תופעה ישנה ? האם המילה " דתלש" היא לא יותר מקיצור נוח ואולי חביב לביטוי ארוך , או שמא היא מבשרת את היוולדו של משהו חדש שהולך וצובר משקל וזהות ? הדתלש הוא אזרח של כבוד בתוך הסצנה התוססת של הפוליטיקה של הזהויות בישראל , ויש להבין אותו כביטוי לתהליכים של התפרקות הזהות ההגמונית והאחידה אל ריבוי של זהויות נבדלות . תהליכים שכאלה , שהחברה הישראלית חווה בעשורים האחרונים , מאפשרים לקבוצות להתארגן סביב זהותן המשותפת ומספקים לגיטימציה לזהויות מורכבות . כך גם אצל קבוצת הדתלשים , שם הופכים העבר הדתי והרקע התרבותי המ שותף לאמצעי להגדרה עצמית חדשה . במבוך הפוליטיקה של הזהויות כיום , הדתיות לשעבר תופסת מקום חדש כגורם פעיל בחיי היומיום ובעיצוב הזהות בהווה , ולא עוד כפרט ביוגרפי גרידא . עצם ההגדרה "דתי לשעבר" מערערת וקוראת תיגר על החלוקה הקיימת , הבינארית והחד משמעית , בין " דתי" ל"חילוני . " אם בעבר הלא רחוק מי שעזב את העולם הדתי ראה עצמו כמי שמחויב להפוך לחילוני ולהגדיר את עצמו ככזה , אם בעבר רבים ביקשו להיטמע בחברה החדשה ולא להותיר כמעט שריד מעברם – הרי שהיום התפיסה השתנתה : רבים מגדירים עצמם כדתיים לשעבר . הדתלשים
|
|
|