|
|
Page:10
רבים הס כיום הסבורים , כי הערר של סילוק האובייקט הטבעי מן התיאור הוא בהעמדת האמנות על עצמה בלבד . האמנות הנאטוראליסטית , כר אנו שומעים לעתים קרובות , אינה אמנות 'טהורה / שהרי מהולה היא במה שאינו אמנות , כלומר 1 הטבע . סילוקו של הטבע מן היצירה כמוהו כטיהורה של האמנות , בעיצובה של יצירת-אמנות צרופה . האמנות נתפסת כאן כעומדת כולה על הערכים האסתיטיים בלבד . מעניין לראות , כיצד פונה קאנדינסקי ( בהקשר אחר ) נגד התפיסה של 'אמנות לשמה . ' האידיאל של l'art pour Fart 'הוא בסר הכול בזבוז חסר תכלית' של כוחם היוצר של האמנים . ובל כר למה ? מן הראוי לקרוא את דברי קאנדינסקי עצמו . 'יופי חיצוני הוא יסוד היוצר אווירה רוחנית . אר מלבד החיוב שבו ( כיוון שהיפה הוא הטוב , ( יש בו חיסרון של המתת שלא נוצלה עד תום ( מתת במשמעות המקובלת בברית החדשה ) ' ( עמ' , 22 הערה . ( 2 מעניין כאן לא רק השימוש בדימוי נוסף מכתבי הקודש הנוצריים , אלא בעיקר הזיקה המסורתית שבין היפה והטוב ; יפה שאין בו זיקה זו הוא חיצוני בלבד ואיננו ממלא את תפקידו האמיתי , או , באסוציאציות של קאנדינסקי , אינו מנצל את המתת עד תומה . מתברר אפוא , שהעמדתה של האמנות על ערכים צורניים צרופים ואסתיטיים טהורים אינה בעיניו של קאנדינסקי תכלית שראוי לו לאמן לשאוח אליה . סילוקו של האובייקט אינו מכוון ליצור אמנות צרופה . מה אפוא מטרתו של הסילוק ? אפשר לומר בפשטות , כי קאנדינסקי אינו מוכן לוותר על תפקידה של האמנות 'להראות , ' לחשוך , ! ולהציב את מה שנחשף לנגד עינו של הצופה . אין הוא תופס את היצירה כסגורה בתור עצמה במובן זה שאין היא מעידה ומרמזת על דבר שהוא מחוץ ומעבר לעצמה . אלא ששכבת המציאות הספציפית , שאותה מראה ומגלה האמנות , משתנית ; תחת לרמוז לאובייקט הטבעי , שאותו אנחנו מכירים מנסיוננו היום יומי , מראה עתה האמנות מציאות אחרת , שאולי ניתן לכנותה על חושית . בנסיונותיו להבהיר ולבסס את יכולתו של הציור להמחיש ולהציג לנגד עינינו את המציאות הרוחנית , הבלתי מוחשית , מונחה קאנדינסקי על ידי השקפה מיטאפיסית , שנצטרפו בה יסודות ממסורות שונות . אין אנחנו שואלים , כמובן , אם השקפה זו עומדת בפני הביקורת הפילוסופית , שכן ערכה בשבילנו איננו ב'אמיתותה' של אותה השקפה , אלא בכר שהיא מצביעה על הרקע הרוחני של מגמות האמנות החדשות ומגלמת באורח מובהק את כוונותיו ושאיפותיו של קאנדינסקי עצמו . בהשקפותיו אלה מושפע קאנדינסקי במיוחד על ידי התיאוסופית , בעיקר בניסוחה של הגברת
|
|