|
|
Page:ח
הן דוגמאות לשם הוכחת אמיתותה של טענה זו , שהיא תמוהה במקצת . הרי יהודי שהיה 'ידידו של דאנטה' הוא דבר העשוי לעורר את הדמיון , ואין תימה , שאם נאמר דבר זה פעם אחת , מיד נתפשטה השמועה ואיש לא נתן את דעתו לבדוק בדקדוק את היסוד שעליו היא עמדה ; יתר על כן , איש גדול כשד"ל היה מן הראשונים שהחזיקו בדעה זו , וחוקרים חשובים כד'אנקונה וקארדוצ'י הזכירוה דרך אגב . 3 ומכיוון ששמועה זו על 'ידידותם' של דאנטה ועמנואל הרומי נתחזקה והלכה בתוקף החזרה התדירה והעקשנית , קרה בעניין זה מה שרגיל במקרים כאלה , כשבא חוקר ובודק מקרוב את הראיות , שעליהן מתבססת הטעות הנפוצה , ומוצאן מופרכות ולא סבירותאף הראיה הניצחת אינה יכולה להתגבר על כוח עמידותה של הדעה המקובלת אלא בקושי רב . וכבר הראיתי אני עצמי לפני שנים באחד מן המאמרים שכתבתי בימי נעורי , על יסוד בדיקה מדוקדקת של התעודות , שאין בידינו שום ראיה חותכת לכך , שהיו יחסי ידידות בין דאנטה ועמנואל , או שהכירו זה את זה . * אמנם הוכחתי נמצאה מספקת בעיני רבים שבחנו אותה מקרוב , ואף על פי כן עדיין רבים ממשיכים לחזור על סיפור הידידות שבץ דאנטה ובין עמנואל הרומי ; לפעמים אף מי שהתחשב בדברי בעניין זה , עדיין הוא שומר בנפשו איזה ספק , שמא הפרזתי במסקנתי השליליתל . לפיכך דומה שלא יהא מיותר לחזור לדיון הזה ולבחון מחדש את העדויות , שעליהן מושתתת הדעה הרווחת . הדברים אמורים בארבע סוניטות , מהן שתיים שהוחלפו בין ברזרבה ךה גוביו , הפייטן והמספר מאומבריה , ובין עמנואל הרומי , ועניינן
|
|