sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
Page:ט

זו היא התגברות של תביעה ( פ 1 םטילאט ) ולא של עיקרון ממשי מעידה כמובן על כך' שקאנט מוסיף לראותה כשאיפה או כמטלה , ואינו טוען כלל שהיא מתקיימת בחינת ממשות בפועל . ברעיון של התבונה המעשית נשאר אפוא קאנט נאמן לרעיון הסיכום של 'ביקורת התבונה הטהורה / כלומר שהאחדות השיטתית היא אידיאל או אידיאה מכוונת ואינה קיימת בפועל . אלא שהוא סבר כי ב'ביקורת התבונה המעשית' הריהו מקרב את האידיאל הזה לבעיה פנימית של תורת המוסר , ועל ידי כך מנסח הוא אידיאל זה ניסוח ממשי יותר ומראה על מקומו הממשי בתוך תחומו של המוסר . אבל קביעת מקומו של האידיאל על פני המפה—כך מותר לנו לסכם—עדיין אין בה משום שיבוץ המקום הזה בתוך המציאות הממשית , ועדיין אין בה משום העלאת מציאות זו לרמה של האידיאל . בתחום ההכרה עומדת שאלת השניות בין המרכיבים והזיקה שביניהם בזווית ראייה הצריכה הבהרה לעצמה : קאנט ביקש להראות , כי עקרונות השכל הם תנאים של הניסיון , וכי התנאים של הניסיון הם כאחת תנאים של המושאים אשר בניסיון . הוא ביקש להראות את הזיקה בין החושניות לשכל , אולם הוא לא הראה—ואף לא ביקש להראות—כיצד מתנסח על הרקע של זיקה זו היחס המסוים והמיוחד שבין השכל לבין הנתון החושני , לגבי המקרים המסוימים והבודדים , לגבי ההתרחשויות החולפות והעוברות , או כיצד מתנסח , למשל , העיקרון של הסיבתיות בצורה של חוק טבע מסוים החל על מקרה מסוים כאן ועתה . קאנט בא להראות , כי המקרה , כל מקרה , באשר הוא משובץ לתוך המערכות של החלל והזמן , הריהו כפוף מעיקרו של דבר לחוקי השכל העליונים החלים על המערכות האלה . זיקה ישירה אל המקרים לא ביקש קאנט להראות ; אלא ההישג של הגזירה הטראנסצנדנטאלית ושל הםכימאטיזם כל עיקרו הדגשת הזיקה המתווכת באמצעות המערכות של החלל והזמן , או באמצעות החלל והזמן כצורות . על ידי צורות השכל מקויים יחס לצורות שבחושים , אך אינו מקויים יחם לחושניות ברבגוניותה הממשית והמסוימת , חושניות שאינה מכלל סתמי וחד גווני אלא ריבוי ממשי של עובדות ומקרים . שאלה שהעסיקה את קאנט ניתן לקרוא לה החוקיות של המקרה המסוים . עדות חשובה לכך נתונה בחיבור הנקרא עתה 'המבוא הראשון לביקורת כוח השיפוט' , חיבור שלא ראה אור בחייו של קאנט , אך נראה שיעורו הראשון היה להיכלל כמבוא ב'ביקורת כוח השיפוט , ' אלא שמפאת רחבותו לא נכלל בו . כאן עולה לפנינו שאלה זו בניסוחה הנ"ל בכל חריפותה , היינו שאלת החוקיות של המקרי . 3 נעיר במקום זה , שהדיון Erste Einleitung in die Kritik der Urtcilskraft 3 שם סעיף וו .

מוסד ביאליק


For optimal sequential viewing of Kotar
CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help