|
|
Page:ז
פרק ראשון מ'ביקורת התבונה הטהורה' ועד ל'ביקורת כוח השיפוט' א ' ביקורת התבונה הטהורה' נסתכמה מבחינתה החיובית בהבאת ראיה לכך , שמושגי השכל והעקרונות הבנויים עליהם חלים על הנתון החושני ויוצרים את הניסיון . קשר זה בין היסוד של השכל לבין היסוד של החושניות קאנט בא לקיימו ולתת לו תוקף , אף על פי שהוא מבליט הבלטה חותכת את השניות שבין יסודות אלה ואת אפס האפשרות להעמידם זה על זה . ודווקא משום שניות זו מבקש קאנט לקיים את הגשרים בין שני היסודות השונים והנבדלים . הוא מוצא גשרים אלה בצעדים הבאים זה אחרי זה : הגזירה הטראנסצנדנטאלית , המוכיחה את תוקפם של העקרונות לגבי החושניות , והםכימאטיזם המגלה את האפשרות הפנימית הקיימת מצד החושניות , שתהא כפופה לעקרונות השכל , הגשרים נמת חים והשניות בעינה עומדת . ' נמצא , 'ביקורת התבונה הטהורה' מסתכמת בהטעמת הזיקה בין היסודות המרכיבים את ההכרה , אבל לכלל אחדות היסודות לא הגיעה ואף לא יכלה להגיע . שהרי כל עניינה של הביקורת כביקורת , מצד תכניתה , היה תיחום תחומים בין היסודות והישמרות מכל טשטוש ביניהם , אמנם , האידיאל השיטתי של האחדות אינו נשכח אגב הטיעון של הביקורת , אבל אין אידיאל זה בהשגה ( בשני מובניו של ניסוח זה בעברית : אין להכירו ואין לממשו ) בגבולותיה של ההכרה הבנויה על היחס שבין השכל לבין החושניות . או בלשון אחר—בגבולותיה של אותה הכרה , שעניין לה בנתון המזדמן לה באקראי ואינו נוצר ממקורותיה של התבונה עצמה . שאלת השניות שבין היסודות לא נמצא לה פתרון אף ב'ביקורת התבונה המע לפרשה כולה עיין : הוגו ברגמן , הפילוסופיה של עמנואל קנט , ירושלים—תל אביב תרפ"ז . השווה גם את פרקי המבוא למהדורה העברית של 'ביקורת התבונה הטהורה , ' ירושלים ; 1954 Bruno Bauch : Immanuel Kant , Berlin und Leipzig 1917 ; Ernst Cassirer , Kants Leben und Lehre , Berlin 1921
|
|
|