|
|
Page:ז
פרק ראשון מ'ביקורת התבונה הטהורה' עד ל'ביקורת התבונה המעשית' המהדורה הראשונה של 'ביקורת התבונה הטהורה' יצאה לאור בריגה בשנת . 1781 המהדורה השנייה יצאה לאור אף היא בריגה ב . 1787 'ביקורת התבונה המעשית' יצאה לאור בריגה שנה אחרי המהדורה השנייה של 'ביקורת התבונה הטהורה , ' כלומר בשנת . 1788 קדם ל'ביקורת התבונה המעשית' חיבור מיוחד המוקדש לתחום המוסר , הלא הוא הספר : 'הנחת יסוד למיטאפיסיקה של המידות ; ' חיבור זה יצא לאור בריגה ב 1785 י . כשאנו מעיינים בסוגיות מסוימות של 'ביקורת התבונה הטהורה' מוצאים אנו , שקאנט נזקק כבר במהדורה הראשונה של 'ביקורת' זו לנושאים הקשורים לתורת המוסר . סוגיות אלה עניינן הוא המקום השיטתי של תחום המוסר בתוך המערכת הנפרקזת ב'ביקורת התבונה הטהורה , ' בייחוד במה שקאנט עצמו מכנה בשם הארכיטקט 1 ניקה של התבונה הטהורה , נמנה סוגיות אלה כדי להעמיד על רציפותו של הדיון למן 'הביקורת' הראשונה עד ל'ביקורת' השנייה . ה'ביקורת' הראשונה תוחמת את התחום של הפילוסופיה , כשהיא מבחינה בין שני כיווני עיסוק מרכזיים : 'החקיקה של התבונה האנושית ( הפילוסופיה ) יש לה שני מובאים בלבד—טבע וחירות . והיא מכילה הן את חוק הטבע והן את חוק המוסר , תחילה בשתי שיטות נפרדות , אולם , בסופו של דבר , בשיטה פילוסופית אחת . הפילוסופיה של הטבע מוסבת על המצוי , והפילוסופיה של המוסר מוסבת על הראוי' . דברים אלה הם בעלי חשיבות תוכניתית לא רק משום שהם מעמידים על שני תחומי עיסוק של הפילוסופיה , כלומר המציאות מכאן והראוי מכאן , אלא משום שהם רומזים לאפשרות ששני תחומי עיסוק אלה 1 'הנחת יסוד למיטאפיסיקה של המידות , ' תרגם מ . שפי , בעריכת ש . שטיין , ירושלים תרצ '' ג . ( מאז חזר ונדפס הספר במהדורות אחדות . ( 2 מראי המקומות ל'ביקורת התבונה הטהורה' הם לתרגום העברי : עמנואל קאנט , ' ביקורת התבונה הטהורה , ' תרגמו והוסיפו מבוא ונספחים שמואל הוגו ברגמן—נתן רוטנשטרייד , ירושלים , תשי"ד . עיין שם , עמ' . 413
|
|