|
|
Page:5
א . 'בעצם הייתי צריך לגמרי לשתוק' - הזיקה לדרשה המסורתית אחת הסיבות לכך שהסיפור ' הדרשה' התפרש כהרצאה סדורה של עמדת גיבורו – ולפי אחדים גם של עמדת יוצרו – קשורה לאופיו המונולוגי הדידקטי של הסיפור , שנראה כמשמר ומקיים כמה ממאפייניה וממוסכמותיה של הדרשה המסורתית . למקרא הסיפור קשה שלא להבחין במודעות של הדובר לעצמו ולדיבורו . יודקה פותח את הדרשה בסדרת משפטים הפותחים בגוף ראשון : ' אני לא באתי הנה לנאום , רק לומר דבר נחוץ ... בעצם , הייתי צריך לגמרי לשתוק [ ... ] ... אבל אני מוכרח לדבר ! [ ... ] אני לא מבין כלום , ( 83-82 ) ' ... ואף מסכם אותה בסדרה דומה : ' אני כבר אמרתי את זה והנני חוזר ואומר , ותמיד תמיד אחזור על זה יומם ולילה [ ... ] ... בזה אני אמרתי הרבה , הכל ... כל מה שיש בלבי ... ולאחר זה אני לא רוצה לומר כלום . אין לי עוד מה להוסיף ... די . ( 95 ) ' ! כשם שהדרשה המסורתית נפתחת בטענה שבעצם על הדרשן לשמור על שתיקה , כך גם יודקה טוען : ' בעצם , הייתי צריך לגמרי לשתוק , ' וכשם שהדרשן המסורתי מעודד את עצמו לדבר ומביא סיבות חזקות מן הקודמות לשאת את הדרשה , כך גם יודקה דורש את דרשתו ומתגבר והולך . עוד כמה קווי דמיון נמשכים מדרשתו של יודקה אל הדרשה המסורתית . כמו הדרשן המסורתי גם יודקה מאזכר מאורעות היסטוריים , רעיונות פילוסופיים ומיסטיים ושאלות של דת , מוסר והווי , וכמוהו הוא שם בראש נושאיו את ייסורי הגלות וכיסופי הגאולה . כמוהו הוא מסתייע בפסוק ובמאמר חז"ל , וכמוהו הוא משתמש במגוון גדול של אמצעים רטוריים , כגון שאלות , חזרות , תקבולות וכדומה . מאלף במיוחד הוא הדמיון המבני בין הדרשה של יודקה לבין המבנה ה'אמורפי' של הדרשה , במודל שרווח במאה ה . 18 במבנה זה , לעתים רחוקות יכול היה המאזין לדעת על מה ידבר הדרשן ולהיכן יוליך את הדרשה , וממילא התקשה לדעת אם הדרשה נמצאת בראשיתה או שמא היא מתקרבת לסיומה . גם הדרשה של יודקה סובבת סחור סחור סביב נושא שאינו מוגדר כל צורכו , נפתחת בכל פעם מחדש בתפניות מפתיעות , ובסופה כמו מתברר שהיא על סף פתיחתה מחדש . ' אני מבקש עוד רגעים אחדים סבלנות ושקט ' ... אומר יודקה , וראש החבורה מגיב במילים ' אמור את דבריך' , ( 96 ) הדומות – שלא במפתיע – לנוסחאות הפתיחה : ' רשות הדיבור לחבר יודקה [ ... ] דבר . שומעים אותך' . ( 82 ) אולם , על אף היות ' הדרשה' סיפור שעיקרו מונולוג אין זה סיפור מונוגלוטי אלא סיפור המעמת אלה עם אלה מגוון של קולות , לשונות והשקפות בלא להוביל להכרעה של ממש . 8 לזיקה בין הנאום לדרשה בתודעתם של בני התקופה ראו : שמואל יוסף עגנון , אורח נטה ללון , ירושלים ותל אביב תש"י , עמ' . 101 . 9 ראו : Marc Saperstein , Jewish Preaching 1200-1800 , New Haven , CT and London 1989 , pp . 76 , 78 . 10 ראו , למשל , הדיון בפסיכולוגיה הלילית ובאגדת המשיח ( להלן עמ' . ( 10
|
|