sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
Page:3

רק קורצווייל ומירון ( ובמידה פחותה יעקב בהט ובנימין מיכלי ) הסתייגו מן הזיהוי של הזז עם גיבורו . קורצווייל טען ש'הזז יודע על מהות ההיסטוריה היהודית יותר ממה שיודע גיבורו , יודקה , המבטא רק את העמדה הפולמוסית שבנשמת הזז , ' וכי יש להבין את ההקשרים הדיאלקטיים שבהם מופיע טקסט מעין זה , ואילו מירון טען ש'הדרשה' הוא סיפור בדיוני , אחד מכמה סיפורים העוסקים בתמות דומות ומבטאים השקפות שונות . אשר על כן ' לא יודקה מבטא את הזז ולא דרבקין או מורושקה , אלא יודקה , דרבקין , מורושקה וכל השאר – ביחד . לכולם זכות קיום שווה לא רק כגיבורים סיפוריים שונים , אלא אף כנציגים אידאיים של המחבר . ' הדחייה של הזיהוי הפשטני בין חיים הזז לגיבורו יודקה לא נבעה רק מן הדקדוק בהבחנות מתחום ' תורת הספרות , ' אלא גם , ואולי בעיקר , מטעמים אידאולוגיים . הניתוק בין יודקה להזז סיפק את הצורך ' לגייר' את הסופר חיים הזז ולהשיב לו את יהודיותו , בהנחה שגיבורו יודקה אכן שולל את היהדות והגלות שלילה מוחלטת . גיוס מכלול יצירתו של הזז על הקשריה הדיאלקטיים כדי להצביע על יחסו המורכב של הזז ליהדות ולציונות הוא אכן צעד מתבקש אך ורק אם הסיפור ' הדרשה' איננו אלא פמפלט ציוני או פרוטו כנעני בוטה וחד משמעי . הקריאה שבכוונתנו להציע כאן באה לחלוק על פרשנות מקובלת זו לסיפור ' הדרשה . ' בכוונתנו להראות שאין צורך לגייס את מכלול יצירתו של הזז כדי לגלות את מורכבותן של עמדותיו כלפי היהדות , הגולה , הציונות וארץ ישראל . הדרשה של יודקה כשהיא לעצמה איננה כה ברורה וחד משמעית כפי שמקובל לחשוב , וכמו ברוב המקרים שמעורב בהם טקסט ספרותי , עמדת המחבר המובלע בסיפור נבדלת – ולרוב אף מורכבת ורב משמעית יותר – מעמדתו המנוסחת של חיים הזז האזרח , הפובליציסט והפולמוסן . בפירוש המוצע כאן תיחשף הפוליפוניה בדרשה של יודקה ובסיפור בשלמותו . במסגרת זו ייבחנו האמצעים התוכניים , הפואטיים והלשוניים שבאמצעותם חותר הטקסט תחת מה שנראה כאמיתותיו שלו , ומערער את התפיסה המבכרת את הציונות הארץ ישראלית על פני היהודיות הגלותית . יתרה מזו , כפי שננסה להראות , תפיסת הלשון של הזז בסיפור שלפנינו מממשת הלכה למעשה את הבחירה בפוליפוניה ובערעור הבינאריות הדיכוטומית בין עבריות לגלותיות . היא מגלה התנגדות ( resistance ) ללחצים הטהרניים ( הפוריסטיים ) והפוסקניים ( הנורמטיביסטיים ) שאפיינו את התקופה , וחותרת תחת התביעה לתקניות לשונית , המזוהה עם ההגמוניה הציונית ההולכת ומתבססת . מאמר זה יתבסס על הנוסח הראשון של הסיפור , כפי שפורסם בשנת תש"ב בלוח הארץ לשנת תש"ג ( ומספרי העמודים אשר יובאו בסוגריים בצד המובאות מוסבים אל מהדורה זו . ( . 5 ראו : ברכה דלמצקי פישלר , ' עגנון , ילון וטור הלשון : שיקולי הסופר , הבלשן והפוסק בסוגיית הנורמטיביות , ' בתוך : אורה רודריג שורצולד , שושנה בלום קולקה , עלית אולשטיין ( עורכים , ( ספר רפאל ניר , ירושלים תש"ס , עמ' . 146-144

מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב


For optimal sequential viewing of Kotar
CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help