sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
Page:5

הציונות ועם מדינת ישראל ; החשבון הזה נתמצה באמצעות דבריה על משפט אייכמן ועל הבנאליות של הרע , אלא שהיה מחיר כבד למיצוי החשבון הזה , שכן היה בו משום פתיחתו של חשבון אחר , ווה נותר פתוח עד עצם היום הזה ; לא עוד חשבונה של חנה ארנדט עם יהדותה , עם הציונות ועם ישראל , אלא להפך , חשבוננו שלנו עמה . הצגה זו של הדברים איננה התחכמות או מליצה . כשארנדט מסבירה מה הביא אותה להציע לשבועון The New Yorker לשלוח אותה לירושלים כדי לסקר את משפט אייכמן , מדוע היא רוצה כל כך לנסוע לירושלים , מה חשוב כל כך בהצגה הממשמשת ובאה בעיר הרחוקה והלא אהובה , היא מדברת על עצמה , לא על המשפט . ליתר דיוק , היא אינה מתעניינת במיוחד בהיבטים ההיסטוריים למשל של המשפט , או במה שאולי יהיה אפשר ללמוד ממנו על השמדת יהודי אירופה . נסיעתה לירושלים , היא ספק מסבירה ספק מתנצלת במכתב לקרן רוקפלר , היא חוב שהיא חבה לעצמה . לא ליהודים שנשמדו , לא לקהל שיקרא את מאמריה בשבועון The New Yorker אלא לעצמה . לקרל יאספרס , שבהדרכתו כתבה את עבודת הדוקטור שלה ועמו שמרה על ידידות קרובה עד מותו , כתבה שהיא מקווה שלא תיאלץ להקדיש יותר מחודש 'לבדיחה הזאת ; ' אבל לא תוכל לסלוח לעצמה לעולם אם לא תיסע 'לראות את האסון הזה בכל טירופו' במו עיניה ; שכן כידוע לו 'עזבתי את גרמניה מוקדם מאוד , והתנסיתי מעט מאוד במישרין בכל זה ' . ' ליאספרס דרך אגב היו הסתייגויות לא מעטות , מקצתן עקרוניות , מן הפרשה הזאת בכלל ומהתנהלותה של ישראל בה בפרט ; ארנדט תחזור על מקצתן - ללא ציון מקורן - בדיווח שלה על המשפט . אבל הוא , שידע כנראה את נפש תלמידתו לשעבר , גם הפציר בה שתשמור את ביקורתה לעצמה , לבל תינזק ישראל . למותר לציין שאת עצתו זו של יאספרס לא כיבדה חנה ארנדט . את חוויית נוכחותה במשפט היא תיארה לאחר מעשה באמצעות הביטוי , Cura Posterior ' ריפוי מאוחר , ' ולימים יתפרסם הביטוי הזה . מה שהיה בשביל ישראלים רבים , בשביל חיים גורי למשל , שנכח ( לא כמוה ) בכל ישיבות בית המשפט , בגדר גילויו ברבים של חולי - פרטי , ציבורי , לאומי - שאין לו מזור , היה בשבילה ריפוי של חולי פרטי מאוד . בספרות הכתובה העברית לא נזכר ( למיטב זכרוני ) פרט זה . המחיר שהיתר , ארנדט מוכנה לשלם עבור למשל ( בספרה האומה והמוות ; היסטוריה זיכרון פוליטיקה , ירושלים , 2002 עמי ( 206-205 רואה באמירה זו של שלום התנשאות ציונית ומגדרית כאחת ומכיוון שנראה שדברים אלה אופייניים לרוח שארנדט מתקבלת בה עתה בארץ , מעניין לציין שדבריו של יאספרס - שהוא תמיד ראה בה גרמנייה - אינם מעוררים התמרמרות בארנדט ( וגם לא בורטל . ( להיידגר היא כותבת בהודמנות אחרת שהיא רואה בעצמה . Madchen aus der Fremde זוהי ציטטה משיר ידוע של שילר , ואפשר לתרגמה כ'נערה מן הנכר' או 'נערה נכרייה . ' . 7 חנה ארנדט לקרל יאספרס , 2 בדצמבר 1960 ( גרמנית . ( . 8 ראו : Elisabeth Young-Brurhl , Hannah Arendt : For Loveof the World , New Haven , CN , 1982 , p . 329 יאנג ברוהל איננה מציינת בביוגרפיה מקיפה זו של ארנדט היכן ומתי אמרה ארנדט את הדברים האלה .

מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב


For optimal sequential viewing of Kotar
CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help