|
|
Page:10
וירושלים , הן מבחינה הלכתית והן מבחינה רעיונית , במשנתו של הרמב"ם . הרב עומד על כך , שהרמב"ם רואה את מאבק הגויים על ירושלים כמלחמה נגד "דת האמת , " וייתכן שאף מאורעות דורנו אינם אלא המשכה של אותה מלחמה , למרות השינויים שחלו בעולם . אברהם וולפיש דן בשלוש משניות , שיש מסביבן חומר אגדי . הוא מדגים את אפיוני העריכה המתגלים בהן , מחד , ואת התוספת הקיימת במסורות תנאיות ותלמודיות הקשורות למשנה , מאידך . עיונים אלו מוכיחים , לטענתו , כי יש בידי החומר המסודר בתוספתא ובתלמוד כדי להבהיר נקודות חשובות הקשורות לדרכי עריכת המשנה ולמשמעותה הרעיונית , וכן לסייע בהבנת הזיקה שבין הלכה לאגדה בעיני עורכי המשנה , התוספתא והתלמוד הבבלי . המאמר השלישי בשער זה הוא של עודד ישראלי , המנתח באופן ספרותי את פרשת " תנורו של עכנאי" ( בבא מציעא נט ע"א-ע"ב . ( המאמר עומד על מסריו הרעיוניים של סיפור מפורסם זה , כמו גם על משמעות הפרטים הנזכרים בו . עניינו של השער השלישי הוא עיסוק במקרא ובפרשנות . השער פותח במאמרו של אמנון בזק , העומד על ההשוואת המקרא בין סיפורי בחירת ירושלים בספר שמואל ובספר דברי הימים , לבין תיאורי הכניסה לארץ בספר יהושע . אמצעי ספרותי זה , של 'סיפור בבואה , ' מדגיש את אופיה הכפול של בחירת ירושלים - בידי אדם ובידי שמים . יואב ברזלי עומד על קשיים רבים בפרשת קריעת ים סוף , כגון : מדוע לא נזכר אירוע זה בכל תיאורי הקב"ה למשה במצרים ובמדבר ? מה הטעם במכה נוספת על המצרים , במיוחד לאחר שכבר הובטח - "עוד נגע אחד אביא על פרעה ועל מצרים ? " מתוך קשיים אלו ואחרים , מציע המחבר פתרון , ובו מבט מחודש על הפרשה כולה . פרשת עמלק עוררה בכל הדורות שאלות כבדות משקל , הנוגעות לענייני מוסר והלכה , דרש ופשט וכד . ' במסה רחבת היקף דן יעקב מדן בהיבטים השונים של פרשת עמלק , תוך סקירת הופעותיו השונות של עמלק במקרא , ויחסם של חז"ל , ראשונים ואחרונים לעניין . מרדכי סבתו עוסק בסיפור מותו של אחאב ( מל"א כ"ב , ( הכולל שאלת יסוד בהגות המקראית : מצד אחד , סיפור זה מתרחש על רקע של גזרה מראש - מותו של אחאב בידי ארם , אך מצד שני , ניתנת לאחאב בחירה חופשית תוך כדי המלחמה - האם להאמין למיכיהו בן ימלא ולהימנע מלהילחם , או להאמין לנביאי השקר . המאמר עומד אפוא על האפשרות לשלב בין גזרה ובחירה , ועל הפתרון למעין סתירה זו במהלך האירועים שבפרק . מאמרו של יוסף עופר עוסק במסורות הקריאה השונות של הפסוק "הן האדם היה כאחד ממנו לדעת טוב ורע" ( בראשית , 'ג כב . ( כיצד יש לקרוא את הפסוק - "הן האדם היה כאחר ממנו , לרעת טוב ורע ; " או - "הן האדם היה כאחד , ממנו לדעת טוב ורע ? " בנושא זה עלו שני כיווני פרשנות , והשפעתן עברה אל מסורות הקריאה השונות .
|
|