sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
Page:7

פתיחה ציון דרך מהורה תדיר הזדמנות לחשבון נפש ולבחינה עצמית , הן לגבי הפרט והן לגבי ציבור , בהתאגדות מסגרתית נתונה . הדברים נכונים באופן מיוחד כאשר עוסקים בענייני חינוך . חז"ל קבעו במשנה : "בן חמש שנים למקרא , בן עשר למשנה , בן שלש עשרה למצוות , " ובהמשך - "בן שבעים לשיבה , בן שמונים לגבורה " ... ( אבות פ"ה מכ"א . ( מאידך , לכל אורך התנ"ך , כידוע , אין אזכור למונח יום הולדת , פרט למקום אחד ן "יום הלדת את פרעה" ( בראשית , 'מ כ , ( כלומר , בהקשר של אדם פגני , עובד עבודה זרה . בתורה שבעל פה , יום ההולדת נקרא בדרך כלל - 'יום גינוסיא , ' והיחס אליו צונן אף הוא . כך , למשל , כותב התלמוד הירושלמי : "רבי יהושע בן לוי אמר : עמלק כושפן היה , מה היה עושה ? היה מעמיד בני אדם ביום גיניסיא שלו , לומר , לא במהרה אדם נופל ביום גיניסיא שלו" ( ירושלמי ראש השנה פ"ג ה"ח , נט ע"א . ( ואמנם , אצל רוב הפוסקים , היחס כלפי יום הולדת בכלל , וחגיגת יום הולדת בפרט , הוא שלילי למדי , אם בשל הקשריו המקראיים , המזכירים , כאמור , ענייני עבודה זרה , ואם כדי להתרחק עד כמה שאפשר מענייני מזלות ואסטרולוגיה . עם זאת , ישנם גם יוצאים מן הכלל . לדוגמה , רבי יאיר בכרך ( שו"ת חוות יאיר סי' ע , ( דן בשאלה האם סעודה שעורך מי שזכה להגיע לגיל שבעים , נחשבת כסעודת מצווה . כיצד אפוא ניתן להסביר יחס אמביוולנטי זה ? חיינו מתנהלים בצל הזמן . יום הולדת לאדם , או יום ציון דרך של מספר שנים לארגון מסוים , אין בו לכשעצמו תוכן של ממש . זהו יום שבו אנו מציינים אירוע הקשור לעבר , המגיע בלא זיקה ישירה לתוכן העשייה ולערכיותה . יותר מכול הוא מבטא את תלותו של האדם בזמן , במה שכינה אחד מגדולי ישראל בתקופתנו , הרב יצחק הוטנר זצ"ל : "חוק הברזל של המחזוריות" ( פחד יצחק על ראש השנה , מאמר כז . ( הרב הוטנר מעמיד מושג זה בניגוד למושג אחר . "כוח ההתחדשות . " יום ההולדת בוא יבוא בכל שנה , בין אם האדם או המוסד השכיל לצקת תוכן בחייו מאז ציון אותו היום בשנה הקודמת , בין אם לאו . מאידך , אותם ציוני הדרך שמונה המשנה באבות , אינם אלא הזמנה לאדם לתת ביטוי לכוחותיו כאדם . בגיל חמש האדם מוזמן ללמוד מקרא , בגיל עשר - משנה , בגיל חמש עשרה - גמרא וכר ; ' אך אם ילמד אם לאו - הדבר תלוי בראש ובראשונה בו . בן שמונה עשרה הוא מסוגל לבנות בית , ושוב הדבר תלוי בו . האדם תלוי אמנם א-פריורית בזמן , אולם יש ביכולתו להגיב תגובה חיובית לזמן השולט עליו , או מאידך , להיות נשלט וחסר יוזמה . את "כוח ההתחדשות" מכנה הרב הוטנר "סוד מופלא בכרחרת הנפש , " רמרסיף : "בשעה שכרח זה שרלט הוא על האדם , נפשו של האדם לוחשת לעצמה דברים כגון אלו . אף על פי שמצד האיברים שלי והחושים שלי אין בעובדה זו שאני עושה אלא חזרה של הרגל בעלמא , מכל מקום מצד הרגשתי , הרי אני עושה את המעשה הזה בפעם הראשונה . "

תבונות


For optimal sequential viewing of Kotar
CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help