|
|
Page:5
התפתחות דטרמיניסטית , והחוקים הקובעים את התפתחותה הם חוקים סוציולוגיים כלליים . זהו דגש דטרמיניסטי , המנוגד לתפיסות וולונטריסטיות ולחתירה האידאליסטית לשינוי ההיסטוריה מתוך חתירה ל'ראוי . ' לא היחיד , בתודעתו וברצונו החופשי הוא היוצר את ההיסטוריה , אלא ציבורים גדולים של אנשים המונעים מכוחות חברתיים כלליים , שאפשר לנסחם ניסוח מדעי אובייקטיבי . מי שחותר לשינוי המציאות חייב להכיר – מדעית – את הסתירות הפנימיות הקיימות בהיבטיה המטריאליסטיים של המציאות , ולזרז את ההתפרקות של הקפיטליזם ואת המעבר לקראת השלב הקומוניסטי . אגב , משום כך גרס המרקסיזם הרוסי שעל רוסיה להיכנע לקפיטליזם כשלב הכרחי בדרך למהפכה שתבוא אחריו . בתוך כך נטתה הדוקטרינה הסוציאל דמוקרטית הזאת לשלול את הלאומיות היהודית המתעוררת . אמנם המרקסיזם הרוסי חרג מהקוסמופוליטיות המרקסיסטית והכיר בהיבטים של רעיון הלאומיות כחלק מהמציאות הפסיכולוגית הקיימת , אולם גם בו היו דגש אינטרנציונליסטי חזק וחוסר רצון להכיר בלאומיות היהודית שהתעוררה בעקבות משבר 1881 וחתרה לאוטואמנציפציה . ב . השפעתו של משה הס סירקין הצעיר – אשר ביקש לשלב בין כמיהתו הציונית ובין כמיהתו הסוציאליסטית – ראה במרקס מורה גדול , אולם הוא לא מצא בדוקטרינה המרקסיסטית את הבסיס התאורטי לתפיסותיו . הרעיונות הלאומיים שתססו בלבו , היהדות המושרשת בו , האידאליזם ה'נארודניקי' הלוהט שלו וחתירתו לתנועה וולונטרית לשינוי מצבו של העם היהודי – כל אלה הרחיקו אותו מהמטריאליזם ומהדטרמיניזם המרקסיסטי . לכן פנה אל הגותו של ידידו של מרקס ובן הפלוגתא שלו משה הס , מבשר השילוב בין ציונות לסוציאליזם . על יחסו . 14 מרקס נטה לקוסמופוליטיות ולהתעלמות מהרעיון הלאומי . כך למשל בחיבור שלו ושל אנגלס , ' המניפסט הקומוניסטי , ' מתוארת ההיסטוריה של האנושות כדברי ימיה של מלחמת המעמדות . כך גם בקריאה המסיימת את החיבור : ' פרולטרי כל הארצות , התאחדו , ' ! מארקס ואנגלס , כתבים נבחרים , א , עמ' . 31 הכללה זו תקפה , אף שבהרצאה שלו באינטרנציונאל של שנת 1871 הוא הכיר הכרה רפה בלבד בלאומיות . . 15 כעבור כמה שנים הכיר סירקין היטב את הגותו של הס . נשאלת השאלה באיזה שלב גילה אותה בצעירותו . בשנות השמונים היה יכול להכיר את רעיונותיו של הס מכלי שני ( דרך ספרו של פרץ סמולנסקין עם עולם , ובו רעיונות רבים השאולים מ'רומי וירושלים . ( ' בשנה שהגיע סירקין לברלין החלו להתפרסם פרקים מתוך ' רומי וירושלים' בהמגיד ( תרמ"ח-תרמ"ט , ( בתרגום לעברית של ש"י איש הורוויץ , והם עוררו עניין רב באינטליגנציה היהודית ברוסיה . לסירקין היה כישרון ללימוד שפות – הוא שלט היטב ברוסית , בגרמנית , בעברית וביידיש , וידע גם יוונית , לטינית וצרפתית ( סירקין , אבי נחמן סירקין , עמ' , ( 69 , 24 ועם בואו לגרמניה היה יכול לקראו במקור הגרמני בתוך זמן קצר .
|
|