|
|
Page:120
באשר לענף האלקטרוניקה , הרי שבניגוד לדימוי הרווח בארץ , מתברר כי העבודה אינה פותחת בפני הנשים אפשרות של שינוי ממשי במהלך חייהן . העבודה אמנם נוחה יותר , משתלמת יותר ויוקרתית יותר מעבודות מקבילות - אך היא אינה מאפשרת קיום עצמאי , אינה פותחת הזדמנויות קידום ואינה מלווה בבטחון לטווח ארוך . באותה פתאומיות בה היא מזדמנת , כך היא יכולה גם להיעלם - בו ברגע שהמעסיקים יחליטו לפרק את קו הייצור או להעבירו למקום אחר , זול יותר עבורם . מבחינה זאת דומה התעשייה האלקטרונית לתעשיית הטקסטיל שהוקמה בעיירות הפיתוח בשנות ה ' 50 וה . ' 60 הטקסטיל סיפק תעסוקה לעולים החדשים , ובזה נתן תשובה לבעיות התעסוקה שזעקו לפתרון מיידי . השכר היה נמוך - אבל לפחות היתה עבודה . אלא שעם הזמן התברר כי העובדים והעובדות לא זכו בקידום משמעותי : הם הפכו ספקים של עבודה זולה ובלתי מקצועית . בתור שכאלה הם ממשיכים להיות תלויים , גם כיום , בקיומם של קווי ייצור המתבססים על עבודה בלתי מקצועית . נוצר מעגל סגור : מחד גיסא הכשרת הנשים - ומרבית הגברים - בשכונות , בעיירות ובכפרים אינה משתנה ; ומאידך גיסא , המעסיקים ממשיכים להציע עבודות שאינן דורשות הכשרה או השכלה מיוחדת - בטענם שלעובדות ולעובדים שם "אין הכשרה מספקת . " תעשיית האלקטרוניקה , כמוה בתעשיית הטקסטיל , אינה מאפשרת פריצה ממעגל זה . כדי להשלים את התמונה עלינו לציין מימד נוסף של השתתפות ישראל בקרהייצור העולמי . כיום יש גם לחברות ישראליות קווי ייצור בעולם השלישי : לדוגמא , לחברת "מפרו" של קיבוץ הגושרים מפעל לייצור מכונת הגילוח "סופט אנד איזי" בהונג קונג ; באותו מקום ניתן למצוא גם מפעל לייצור מדפסות לייזר של חברת "קדרון . " ומי שקונה בניו יורק חליפת ים של "גוטקס" יכולה לקרוא בתווית שעל החלוק את המלים . Made in Hong Kong השתתפותה של ישראל בקו הייצור העולמי הינה , אם כן ,
|
|
|