|
|
Page:71
אינטרטקנולוג'י . " לצדם של אלה , והודות לשיתוף פעולה איתם , הכולל גם שיתוף בבעלות או בהסכמי ידע ושיווק , התפתחו גם חברות ישראליות , כגון "תדיראף , "אלביט , " "אלסינט , " " סאיטקס" ואחרות . בספטמבר 1985 הפכה ישראל מוקד השקעה מושך במיוחד עבור חברות אמריקאיות . ישראל חתמה אז על הסכם להקמת איזור סחר חופשי עם ארצות הברית . הסכם זה הפך אותה , בדומה לארצות רבות בעולם השלישי , יעד כדאי למשקיעים אמריקאיים , בכך שהעניק להם יתרונות נוספים : " בטווח הקרוב עשרות החברות האמריקאיות להפיק תועלת רבה יותר מהסכם איזור הסתר החופשי מאשר ישראל ... ... ההסכם יגביר את יכולת המשיכה של ישראל , כבסיס מעבר לים שיאפשר חדירה לשווקי אירופה . ישראל חתומה מזה עשר שנים על הסכם סתר תופשי עם השוק המשותף , עובדה שגרמה ליצרנים אמריקאיים רבים להקים מפעלים בארץ ים תיכונית קטנה זו , כדי להמנע מן המסים שהיו מוטלים על מוצריהן לו יוצרו ושתקו לאירופה ישירות מארצות הברית . עתה אפשר יהיה לשווק גם לארצותיהברית מוצרים המיוצרים בישראל . באורח דומה מאפשרת ישראל גישה נוחה יותר לשווקים האפריקאיים . היא גם מציעה הזדמנויות מיוחדות בתחום המחקר והפיתות התעשייתי , וכן תמריצים כספיים ביד נדיבה . " בנוסף על ההטבות הכספיות , הפטור ממסים והגישה הנוחה לשווקי אירופה ואפריקה , מציעה ישראל למשקיעים בה פיתוי נוסף : "כוח עבודה מיומן ששכרו נמוך , יחסית . " בפרסומיה בלועזית , המכוונים למשקיעים זרים , מפרטת רשות ההשקעות של הממשלה את משמעותו המדוייקת של "השכר הנמוך יחסית . " מנתונים המתייחסים לשנת 1982 עולה , לדוגמא , כי התשלום לשעת עבודה של פועל ייצור ישראלי 4 . 67 ) דולאר ) היה נמוך יותר מאשר במערב אירופה ובארצות הברית 9 ) 0 ו דולאר , בדרךכלל ) וביפאן 5 . 82 ) דולאר ;( רק בארצות דרום מזרח אסיה היה השכר נמוך יותר ( כ . 5 ו דולאר לשעה . ( נתונים אלה
|
|