|
|
Page:66
של שליטה על חיי העבודה שלהן חייבות להביא עובדה זאת בחשבון . שרה לי המילטון , אחת מפעילות פרוייקט הנשים הלאומי של ועד השירות של הקווייקרים האמריקאיים , אומרת : " החברות הרב לאומיות קבעו לעצמן מדיניות של ניצול כוח העבודה הנשי . אם התנועה הפמיניסטית רוצה שהמסר שלה יובן ושיהיה בעל משמעות לנשים ברחבי- העולם , היא חייבת למצוא דרכים להתנגד לעוצמה הבינלאומית של החברות הגדולות . " שיטת התנגדות אחת היא מאבק מאורגן נגד תופעות ספציפיות של ניצול מצד החברות הרב לאומיות . דוגמא מוצלחת לכך הינה החרם הבינלאומי שהוטל על מוצרי החברה השוויצרית הגדולה "נסטלה , " במחאה על מזון התינוקות ששיווקה בארצות העולם השלישי , ואשר הוכח כמסוכן . ואולם חרם כללי של מוצרים המיוצרים או משווקים בארצות העולם השלישי אינו מעשי , ועלול להזיק בעיקר לעובדים עצמם . שיטה חשובה נוספת הינה חילופי מידע בין פעילות בעולם השלישי לבין עצמן , תוך שיתוף פעילות מן העולם המתועש ; לעתים קל יותר להשיג מידע אודות הסיכונים הכרוכים בשימוש בחומר גלם זה או אחר בארצות האם של החברות הגדולות . חילופי מידע שכאלה הינם תנאי ראשון לפעולה מאורגנת רחבה יותר . המשימה הקשה ביותר במאבק נגד החברות הרב לאומיות הינה יצירת קשר ישיר בין העובדות בארצות העולם השונות . נסיעות בינלאומיות הינן עניין יקר , ורק מעטות הן הנשים שיש בידן משאבים כספיים המספיקים לנסיעות או לניהול שיחות טלפון בינלאומיות - או אף לחילופי מידע בדואר . למרות זאת יש כבר כיום קשרים המתרקמים והולכים , כדוגמת הקשר בין איגוד עובדי האלקטרוניקה בארצות הברית והאיגוד המקצועי ק . מ . יו . בפיליפינים . פרוייקט הנשים הלאומי של הקווייקרים האמריקאיים אירגן ב 978 ו קונגרס בינלאומי שדן בנושא הנשים והחברות הרב לאומיות . לקונגרס הגיעו נשים מרחבי העולם
|
|
|