|
|
Page:10
עימותים אלה מתרחשים בין מדינות דמוקרטיות ליברליות לבין ישויות לא ריבוניות , ובהן ארגוני טרור וקבוצות גרילה . ישויות אלה , הנופלות בעוצמתן מהמדינה שבה הן נאבקות , עוסקות בלחימה מתמשכת הנשענת על כלי התקשורת המעצבים את זירת התודעה . מאז כינונה התלבטה ישראל בסוגיית ארגון שירותי ההסברה שלה , כפי שכונו באותה עת . גורמי ההסברה ניסו להשתלב בממשלה , לבו של תהליך קבלת ההחלטות בדרג המדיני . קברניטי המדינה , לעומת זאת , התייחסו להסברה בזלזול ואף התעלמו ממנה . במבחנים המרכזיים , מבחני השלום והמלחמה , לא קיבלה ההסברה את מקומה הראוי , שכן גויסה בעיקר לצרכים פוליטיים פנימיים . הסברת החוץ היתה "בן חורג , " שעיר לעזאזל למחדלי ממשלות ישראל . משגבר הצורך בתיאום בין גופי הדיפלומטיה הציבורית נעשו כמה ניסיונות ארגוניים להיענות לו . כל פעולה ארגונית היתה חייבת להתחשב בהתפתחויות הטכנולוגיות , ובהן מהפכת התקשורת , ובשינויים בעולם הדיפלומטיה תחת חותם הגלובליזציה . הצרכים הישראליים והנסיבות הבינלאומיות האיצו את המעבר ממערכת מבוזרת של דיפלומטיה ציבורית למערך ריכוזי . מאז שנת 2000 התרחשו אירועים , ובהם האינתיפאדה השנייה ומלחמת לבנון השנייה , אשר בעקבותיהם נמצא כי יש צורך במערך דיפלומטיה ציבורית שהוא ריכוזי ברמה הלאומית . ספר זה מבוסס על עבודת דוקטורט בנושא הדיפלומטיה הציבורית החדשה , וכולל מסמכים רבים וראיונות עם נושאי תפקידים ציבוריים ועם אחרים שהיו מעורים במערכת זו . הספר סוקר את הדרכים השונות והאמצעים השונים שהפעילה מדינת ישראל , וקודם לכן היישוב היהודי בארץ ישראל , בבואה להתמודד עם אתגרי הדיפלומטיה הציבורית בחזית המדינית ובחזית הביטחונית , עד אשר עיצבה המדינה דגם עדכני וייחודי התואם את צרכיה ואת יכולותיה . דגם זה נבנה על בסיס התיאוריות והפרקטיקות שפותחו בעולם בכל הנוגע לתורת הדיפלומטיה הציבורית ואחר כך הדיפלומטיה הציבורית החדשה . כך נולד המושג מלחמדיה , המשלב בין המונחים " מלחמה" ו"מדיה . " הספר משרטט את השינויים שהתחוללו בשני העולמות - עולם הדיפלומטיה ועולם המלחמה , אשר שניהם הושפעו מתהליך הגלובליזציה וממהפיכת התקשורת . במפתיע ניתן למצוא דמיון בין השינויים שעברו עולמות תוכן שונים אלה , ונקודת המפגש ביניהם היא בקרב על
|
|