|
|
Page:355
לא להזדקק להנהגה ולהדרכה של מפלגות וארגוני הפועלים בישראל , המגלמים בתוכם את השאיפות ההיסטוריות של מעמד הפועלים ? ברצוני להתייחס לשאלות אלה בקצרה , בשני מישורים : במישור התיאורטי היסטורי , באמצעות דיון במשמעות המושגים "פועל" ו"בורגני , " ובמישור ההיסטורי הקונקרטי , באמצעות דיון באופיו של השמאל הישראלי . דיון בשאלת היחסים בין מעמדות מאבד את רוב משמעותו אם אינו מעוגן בתהליכים ובקבוצות היסטוריים קונקרטיים . במקום להתחיל את הדיון בהגדרות מופשטות נתונות ולהחיל אותן על קבוצות משתנות , יש להתחיל אותו בתהליכים קונקרטיים ובקבוצות קונקרטיות , ולנסח לאור דפוסי ההווייה שלהן את משמער תם ההיסטורית של המושגים , וכל זאת כאשר אנו מודעים לאופיו של המיכלול החברתי בתקופה הנדונה . מארקס פיתח את ניתוח הקפיטאליזם בתקופתו מתוך היכרות עם מעמדות ספציפיים : הפועלים והבורגנים של אנגליה באמצע המאה ה . 19 הפועל שלו היה עובד אדמה אשר עקב עקירתו מן הקרקע נאלץ לעבור העירה להשכיר שם את כוח עבודתו לאנשי התעשייה החדשים . הבורגני שלו היה סוחר או בעל אדמות אשר צבר כסף ואשר , מתוך מודעות להתפתחויות טכנולר גיות , השקיע את הונו בייצור תעשייתי , תוך ניצול כוח העבודה הזול שנזדמן לידיו . גם הבורגני וגם הפועל הם אנגלים , ללא הבדלי צבע , גזע או לאום , כאשר האבחנה המרכזית ביניהם היא זו הנובעת מחלוקת העבודה המאפיינת את שיטת הייצור הקפיטאליסטית . אך הקפיטאליזם צמח והשתנה במהירות , ואיתו גם המאפיינים הספציפיים של המעמדות המרכזיים . ניקח לדוגמא את אנגליה דור או שניים לאחר מארקם - הבורגנים הם כבר דור שני או שלישי של תעשיינים , הקשורים בקישרי עסקים ומשפחה , מאורגנים ומגובשים יותר , ושולטים במוסדות המדינה ; הפועלים הפכו עירוניים , רחוקים מן העבר החקלאי , הקימו איגודים מקצועיים , הקימו מיפלגות ונכנסו לתחום ההתמודדות הפוליטית ; הפועלים שולחים את בניהם לבתי-ספר ולאולפנות , והבורגנים שולחים את בניהם לאוניברסיטאות ; הבורגנים גרים ברב עים מהודרים מבודדים , ואילו הפועלים גרים ברבעים של בתי קומות צפופים . אפשר להמשיך ברשימה , אך העיקרון ברור : המעמדות בתקופה זו שונים מאלה של תקופתו של מארקס במאפיינים ספציפיים שונים , החל מצורת האירגון וכלה ברמת החיים . ההבדלים בין מיבנים מעמדיים הם לא רק בזמן , אלא גם במקום - כידוע , הקדיש לנין את מירב מאמציו לניסוח מטרות המאבק המעמדי , מאפייניו ושיטותיו כדי שישקפו את ההווייה החברתית של רוסיה הצארית , שהיתה שונה מזו של אנגליה . עד כאן אנו עדיין באירופה . אם נתרחק מאירופה , נימצא מיבנים מעמדיים שונים עוד יותר , כשכל מיבנה מעמדי מעוצב על ידי המיפגש הייחודי של החברה המקומית עם האירופאים ועם שיטת הייצור הקפיטאליסטית . באנגליה של מארקס המרכיב המרכזי בתהליך הפרולטאריזאציה הוא ההפרדה בין עובדהאדמה לבין אמצעי הייצור המסורתיים שלו , וריכוז אמצעי הייצור בידי הבורגנות . הדגש במאבק הוא , על כן , על שינוי דפוסי השליטה המעמדית בא מצעי הייצור . מחוץ לאירופה כרוך תהליך הפרולטאריזאציה , לא רק בהפרדה בין עובדים לבין אמצעי הייצור שלהם , אלא גם בהתמוטטות המיםגרות האירגוניות של העובדים החדשים - שבט או לאום - ובהשפלה והכחדה של המורשת התרבותית שלהם .
|
|