|
|
Page:346
כאשר מחליטה הממשלה על מענקי פיתוח או מתן אשראי זול למיפעלי תעשיה או לחברות מסחריות , הריהי מעבירה את הכסף אליהם , כשהיא שומרת לעצמה את תפקיד המעקב והפיקוח . כאשר מחליט מנגנון שירותי הרווחה על הגדלת השירותים , הריהו מעביר את הכספים בראש ובראשונה לעצמו , כשהוא מעניק לצרכנים המיועדים השתתפות סמלית בלבד . ההנחה העומדת מאחורי הבדל זה היא , כי התושבים בשכונות זקוקים לטיפול ולהדרכה שיכשירו אותם לנטילת אחריות בעתיד , אך כל זמן שההנחה הזאת קיימת , וזוכה לעידוד ממנגנון המתפרנס ממנה , לא יישתנה המצב הקיים . הדרך היחידה לשנותו היא להפוך את פרוייקט השיקום היום , ולא בעתיד , לפרוייקט של בניית תשתית כלכלית וארגונית של תושבי השכונות , בדומה לתוכניות הממשלתיות לפיתוח החקלאות , הבניין והתעשייה בעבר . הצעד הראשון הדרוש הוא הקמת אגודות שיתופיות של התושבים בכל אחת מן השכונות הכלולות בפרוייקט הנוכחי . הצעד השני הוא העברת כספי הפרוייקט הקיימים , והכספים שיגוייסו בעתיד , לרשות האגודות הללו , למטרת השקעה בפרוייקטים כלכליים בבעלות האגודות ובשליטתן . הקמת אגודות שיתופיות שכונתיות איננו דבר קל , שכן לא התנסו בכך בארץ . אולם הרעיון מועלה כבר , בצורה זו או אחרת , במקומות שונים , ובחלקו גם מופעל למעשה באגודות ה"אוהלים" הירושלמים . יש לפתח את הרעיון מבחינה עיונית ומעשית כדי למצוא את המסגרת הארגונית המתאימה . הקמת האגודות תצריך עבודת ארגון , שכנוע ולימוד מצד פעילים שכונתיים . יש לאפשר פעולה זו על ידי העברת כספים של הפרוייקט המוצאים על מתן משכורות למנגנון הנוכחי , אל פעילי האגודות השכונתיות , על מנת שיוכלו להקדיש עצמם לנושא במקום לעסוק בו רק בשעות שלאחר העבודה או בםופישבוע . עיקר כספי הפרוייקט יוענקו לאגודות השיתופיות שתוקמנה , לצורך השקעה בפרוייקטים כלכליים שבהם יועסקו תושבים מן השכונות , ואשר יהיו בבעלות האגודות השיתופיות ובשליטתן . מיפעלים אלה יהיו בכל תחום שייראה לאגודות , ובהתאם לשיקולי כדאיות מקובלים - ובשום אופן לא יהיו מוגבלים , כפי שקוראת תכנית הפרוייקט הקיימת , לעבודת גינון והחזקה . על מנת להרחיב את הבסיס ואת סיכויי ההצלחה של המיפעלים , רצוי יהיה להקימם תוך שיתוף פעולה בין שכונות קרובות , ואפילו תוך שיתוף פעולה איזורי . מסגרות איזוריות ואף ארציות תוכלנה לספק את השירותים הנחוצים - ייעוץ , מחקר , שיווק , וכיו"ב - לאגודות החברות . מסגרת ארצית תוכל לפתח גם פעילות בשטחים בהם כרוכה הכדאיות בגודל . האגודות השיתופיות השכונתיות צריכות לשאוף לקבל לידיהן גם מיפעלים שכל קיומם קשור בשכונות ולהפעיל אותם בעצמן . דוגמה בולטת לכך הן החברות " עמידר" ו"עמיגור , " שמרבית ניכסיהן מצויים בשכונות ברחבי הארץ . אם ירוכז שכר הדירה המשולם על ידי דיירי החברות הללו בידי האגודות השכונתיות , או בידי מיםגרת גג שלהן , יוכל לשמש מנוף לפעילות כלכלית עצמאית רבת היקף . דוגמה נוספת הן החברות המיוחדות שהוקמו בערים הגדולות לשם בינוי שכונות עוני שתושביהן פונו - "חלמיש" בירושלים , "עזרה ובצרון" בתל אביב ו '' שקמונה" בחיפה . השתתפות בפעילויות החברות הללו מצד האגודות השיתופיות השכונתיות תעניק למיפעליהן דחיפה משמעותית . נזכיר כאן כי רבים מתושבי " שכונות המצוק ה" של היום היו בעבר תושבי השכונות שפונו , הם פונו תמורת פיצויים שאינם משתווים בערכם לרווחים הנובעים מהבינוי המחודש של שכונר
|
|