|
|
Page:336
כי ברוב השירותים מצויים גם אשכנזים בין ה"צרכנים , " וכי יש תחומים בהם האשכנזים הינם ה"צרכנים '' העיקריים . שינוי משמעותי בתיפקוד שירותי הרווחה , שיתרום לצמצום הפערים , חייב להתבטא , בין השאר , בהעברת תקציבים מתחומים בהם אשכנזים הינם רוב ה " צרכנים , " לאלה בהם מזרחים הינם רוב , אלא שצעד מעין זה איננו חד משמעי כלל וכלל . ניקח , לדוגמא , את האוניברסיטאות : כחמישית מן ההוצאה הלאומית לחינוך מופנית למוסדות ההשכלה הגבוהה ( למ"ס , : 1979 לוח כ"ב . ( 7 / רק כ 15 % מן התלמידים במוסדות אקדמיים בשנת 1974 / 75 היו מזרחים ( שם : לוח כ"ב . ( 41 / יוצא מכך כי האוניברסיטאות בארץ , הממומנות מכספי ציבור , דהיינו ממסים שכל האזרחים משלמים , מספקות שירות בעיקר לאשכנזים , ובעצם הפעולה הזו מחזקות את הפערים הקיימים . שינוי המצב בתנאים הנוכחיים פירושו , בראש ובראשונה , הפניית חלק גדול מן ההוצאה הלאומית לחינוך גבוה אל מוסדות החינוך בהם מצויים מזרחים בשיעורים גבוהים - גנים , בתי ספר יסודיים ובתיספר תיכונים מיקצועיים בשכונות ובעיירות פיתוח , על מנת לשפר את החינוך הניתן בהם , כדי שיותר מזרחים יגיעו , בסופו של דבר , לאוניברסיטאות . אך זו לא תהיה התוצאה היחידה של צעד זה . בתנאים הקיימים בישראל , שבה מתקיימות האוניברסיטאות בעיקר תודות למימון הממשלתי , יהיה פירוש קיצוץ משמעותי בתקציביהן פגיעה אנושה בתשתית האקדמית ובמחקר ; משיגיעו אליהן מזרחים בשיעורים גבוהים יותר , כבר תהיה רמתן נמוכה . לא רק זאת : קיצוץ דראסטי בתקציב האוניברסיטאות יפגע בוודאי בהרבה סטודנים אשכנזים , אך רבים אחרים יטעו ללמוד בחו"ל - רבים עושים זאת כבר כיום . לא קשה לחזות מצב שבו תיחשב תעודת סיום של אוניברסיטה ישראלית לתעודה סוג , 'ב לעומת זו של אוניברסיטאות בחוץ לארץ . המירוץ ימשיך , אם כן , להיות בלתי שווה . לשיקולים אלה יש להוסיף , כמובן , גם את ההתנגדות הצפויה לקיצוץ דראסטי בתקציבי המוסדות להשכלה גבוהה מצד אלה הנהנים מהם כיום - הסגל האקדמי ומשפחות הסטודנטים . לסיכום- אין הגדלתם והרחבתם של שירותי הרווחה יכולות להביא לשינוי משמעותי בחלוקת העבודה העדתית בישראל . ראשית - אין הדבר מסוגל ליצור מצב של שוויון חברתי . שנית - בישראל מאויישים שירותי הרווחה ברובם על ידי אשכנזים , המקבלים , במועסקים , חלק ניכר מן התקציבים . שלישית , התוצאות של העברת תקציבי רווחה לתחומים שבהם מזרחים הינם רוב ה " צרכנים" אינן חד משמעיות . אין לפרש דברים אלה בשום פנים ואופן כזלזול או כביטול חשיבותם של שירר תי הרווחה - ההתייחסות לחיי אדם חייבת להיות היסטורית ואישית . טוב טיפול בתופעות לוואי של חלוקת העבודה העדתית מאי טיפול בהן , גם אם תורם עצם הטיפול להמשך קיומה של חלוקת העבודה ; טוב טיפול של עובדת סוציאלית במשפחה נזקקת מהיעדר כל עזרה . מטרתו של הדיון כאן להראות כי אלה התולים תקוותיהם להקטנת אי השיוויון הבין עדתי בהגדלה והרחבה של שירותי הרווחה שוגים , שכן שירותים אלה אינם יכולים להביא לשינוי יסודי ; שירותי הרווחה הם בבחינת תרופות לשיכוך כאבים-ולא אמצעים לריפוי המחלה .
|
|