|
|
Page:314
כי זה שירים כמו של אום כולתום - זה שעתיים , שלוש שעות , אז הוא בא ושמח לבוא וטיפלתי בו נהדר - והסרט הזה יושב ומחכה עדיין . אני רוצה שתבואו לראות . יש לו קול משגע , קול של ציפור כזאת ... גבריאל : יש איזו אווירה של נחיתות שהכניסו לאנשים . באותו נושא אספר לך סיפור - במאראקש עצמה פגשתי בחורה שהיא למדה קולנוע בפריז , מרוקאית שעשתה סרט לפני שבע שנים על איזו קהילה מהרי האטלס , שנה שלמה , ויש לה חומר משגע , אני לא הספקתי לראות את זה , אבל הבטחתי לה לבוא ולתת לה את כל האפשרויות בשביל לערוך את זה . אז ליוויתי אותה לבית של חברים שמה , שאלתי אותה : "איזה מין פרצופים יש שם ? יש בעייה בארץ ... '' היא רצתה לאכול אותי - היא הבינה את הדבר הזה , היא יודעת מה זה , אבל אצלם אין , אתה מבין מה שאני אומר ? פשוט , השאלה שלי היתה מיותרת , וגם לא רק מיותרת - היתה גם מעליבה . מה זאת אומרת ? זה אנשים ! אנשים חיים ! הם כך או כך , לא חשוב מה ! אבל הכי מצחיק בדבר הזה שאנחנו רואים כאן את הסרטים של הבי . בי . סי " עולם הולך ונעלם , " אז פרצופים כאלה אנחנו אוהבים . אבל כשאנחנו מראים , נגיד , סרט על הברברים בהרי האטלס , אז - "הם פרימיטיביים " ! גבריאל : במלחמת יום כיפור אני עבדתי עם נעמי שמר , עשינו איזו תכנית ילדים מהירה וחפיפה . היא באה והציעה תכנית על איזה קבוצה של ילדים שגרים בבית שלה - היא גרה ברחוב האוניברסיטה והילדים שלה , כל אחד בן של פרופסור זה , בן של מנהל זה . אז התכנית הראשונה - אמרתי : "בסדר , אני עושה את זה , " ואני הייתי המעצב של התכנית . היא קראה לזה "נעמי שמר וילדיה מרחוב האוניברסיטה . " אז התכנית השניה אני אמרתי : "נעמי שמר , התכנית השניה אני רוצה שתהיה "נעמי שמר וידידיה משייך מונים . '' אז קמה צעקה - המפיקה לא קיבלה , נעמי שמר לא קיבלה , מנהלת התכניות צעקה עלי ... גבריאל : פגשתי בחור תוניסאי שעשה שני סרטים על ג'רבה , אחד על בית הכנסת ואחד על ההילולה שם . הסרט הראשון של הקהילה עצמה בג'רבה נורא מצא חן בעיני . הסרט השני של ההילולה היו כמה דברים שהפריעו . נגיד - היתה מכירה פומבית וצעקות וצריחות , אז אמרתי לו : "תראה , זה סרט שלא ילך בארץ . " אז הוא מאוד צרח עלי . הוא כעס עלי - "מה איתכם " !? והוא צודק ! ואני יודע שאני
|
|