sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
Page:292

מיכאל : בהחלט ! אוטואמנציפציה היתה גם אמנציפציה כלפי מישהו אחר . הבעייה - איך אתה עושה אותה - אתה עושה אותה דרך חוקים , או אתה עושה אותה מעצמך . אני כתבתי במאמר שיצק את האידיאולוגיה של "עודד" עוד הרבה שנים , על אמנציפאציה כלכלית , חברתית , תרבותית , פוליטית . כתבתי , עם כל הבעיות שאני ניסיתי להתגבר עליהן - שאוטואמנציפציה פוליטית זה דבר מאוד מאוד מסובך , מאוד קשה להגיע . אגב - אף פעם לא חשבתי שרגשי נחיתות הובאו , אלא שהם נוצרו כאן , במפורש נוצרו כאן . ואמרו לנו - "האמת , הצדק , התרבות , החברה , הדת - הכל מה שיש לכם - זה דבר שאתם צריכים לשכוח ממנו . " לאחר מכן אנשים התחילו באמת לחשוב שאולי כן כדאי לשכוח . זה לא קרה לאלו שבאו בשנות החמישים . דוד : רגע , בשנת , ' 68 בא הבדל מבחינת הדימוי . אתה אומר שבשנות החמישים אנשים באו ללא דימוי שלילי והוא נוצר כולו כאן ? מיכאל : כל אלה בשנות השישים באו עם דימוי חיובי , כי הם כבר נקלטו בחברה הצרפתית . עכשיו , מכיוון שהם כבר ע יכלו את הנושא הזה , אפשר לראות את זה גם היום , אבל במימדים הרבה יותר קטנים . ב ' 65 או ' 64 זה היה טאבו לשמוע מוסיקה ערבית אצל עידות המזרח , קצת מתקדמים - לא שאסור , אלא שזה לא יפה . לא היו מחפשים התייחסות אובייקטיבית - האם המוסיקה היא טובה או לא טובה , האם היא נעימה לאוזן , לא נעימה , האם היא יוצרת מין התרגשות או לא . פשוט מאוד - אוטומאטית זה היה שלילי . וזה עיכול שנעשה פה בארץ . עכשיו , השאלה שלך שאתה שאלת , על אימפוטנטיות של עידות המזרח - אני שוב פעם , לא את זה בדיוק אמרתי . אמרתי שהדבר הקשה ביותר , לפחות בעידות שאני עובד איתם , בעידות של צפוךאפריקה , אני לא מוכן להכליל את זה על אחרים בשום פנים ואופן - אלה תרבויות שמאוד מאוד אינדיבידואליםטיות . הן לא יודעות לעבוד בצורה קבוצתית , הן לא יודעות לשכוח מהאינדיבידואל למען הכלל . יש עזרה הדדית , יש פה , אבל פעולה עיקבית למען הכלל - זה דבר שמאוד קשה , לפי ניסיוני , למצוא מפותח אצל החברים האלו . אני מייחס את זה לתרבות שהיתה בצפוךאפריקה , של המשפחה , של השבט . אומרים שהברברים הם העם הכי אינדיבידואליסטים שיש בעולם . דוד : מה שאתה אומר , זה בדרך כלל אומרים על התרבות המערבית , שהיא תרבות אינדיבידואליסטית , של אגואיזם , של השגיות . מיכאל : יש שמה דבר אחד , שיש שם פעולה תמיד של קבוצה למען הכלל - אנשים שהרבה פעמים מקריבים הן את הנוחות האישית , הן את המחשבות האי שיות , את חיי המשפחה - למען פעולה יותר רחבה , למען הציבור . דבר כזה מאוד לא מפותח בתרבות צפון אפריקאית . שלמה : זה דפוס שהיה קיים גם בקהילות היהודיות שם ? האם זה לא דפוס שהתפתח כאן ? מיכאל : שמה , מכיוון שהקהילה היתה דבר נפרד , היא היתה חייבת להתארגן , ואז היו דפוסים של עזרה הדדית , שהיו קיימים , שנוצרו , כיוון שהיה שוני בין החברה הכללית והחברה היהודית , של מרוקו . שם היינו עוזרים לעניים . ברגע שלא היתה לך חובה לעזור , אז אתה לא עזרת - "שהמדינה תטפל בהם , " אז זה בדיוק מה שקרה . חוץ מזה שפה מצאו גם כן '' חבר'ה , זה לא עניין שלכם - זה עניין שלנו , זה עניין של המדינה . " אז שני דברים שהתקשרו ואף אחד לא לקח על עצמו להרים את הנושא הזה

ברירות הוצאה לאור


For optimal sequential viewing of Kotar
CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help