|
|
Page:215
על בירכיים , שכשהולכים - לקבל בכמה שאפשר כבוד . לא להראות , אפילו שהבית כמו שאומרים , מתחת לבן אדם , פשוט שהאדם ירגיש את עצמו כמו בן בית . אליהו : אבל אצל אשכנזים זה לא כל כך . שמואל : אצל אשכנזים זה אחרת - אולי הבית שלי יותר שמרני . אצלנו , כשאדם זר נכנס לבית , מקבלים אותו בסבר פנים יפה , שואלים אותו . "מי אתה ומה אתה . " שלמה : הילדים שלך הולכים לבתים של אשכנזים , מתארחים ככה ? שמואל : כל השכונה שלנו היא שכונה של אשכנזים , ברובה , אבל מרגישים את ההבדלים . ז'אק : אני רואה את זה לפעמים כשאתה רואה גן של ילדים אשכנזים וספרדים . האמא שלהם , האשכנזים , לא נותנת לבת שלה להתקרב לספרדי - "תיזהרי " ! כאילו תיכווה מאש . כאילו האדם הזה הוא אני לא יודע מה . בשביל זה אני אומר - יש במדינה שלנו הרבה הבדלים ! אבל היום רואים שהאשכנזים כבר נתקלים בדברים שחשבו פעם שהם חסינים בפניהם . והיום אתה רואה שיוצאים רוב העבריינים מהבתים שלהם . למה ? שאת הילדים שלהם האמא שלהם אמרה תמיד : " אל תתקרב לפה ולשם . " ופעם אחת כשהוא התקרב - הוא ניכווה , כי לא היה לו מספיק ניסיון . ואז ההורים מתחילים להצטער : "חבל , חשבתי על זה , אבל מאוחר , כי העץ צמח כבר . "
|
|
|