sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
Page:99

ניראה הדיבור שוטף וחסר בעיות , אולם בשיחות עצמן חשנו לעתים קרובות בהיסוס והתלבטות לפני השימוש במושג . אמביוולנטיות זו היא כפולה : יש חוסר ביטחון וחוסר וודאות במישור הבין אישי באשר ליחס אל האשכנזים , ובאשר ליחס של האשכנזים אל המזרחים . חוסר ביטחון זה נובע מכך שבמהלך החיים היום יומי ישנן חוויות טובות , נעימות , או סתם "נורמאליות , " לצד חוויות לא חיוביות . סביר להניח כי מרבית החוויות אינן בעייתיות . כמה מהמרואיינים מזכירים כי עד שלב מסויים , שהוא , בדרךכלל , נקיטת צעד משמעותי בתחום המקצועי או התעסוקתי , לא הרגישו כלל בחשיבות ההשתייכות העדתית . המישור השני בו מוצאת האמביוואלנטיות את ביטוייה הוא המישור החברתי מיבני r האם , לדוגמה , האחריות למדיניות השלטת היא של האשכנזים כאשכנזים , כעדה , או של הממשלה ? ובדומה לכך - האם שינוי ביחסם של האשכנזים כאשכנזים יכול להביא לשינוי , או האם יכול רק שינוי במדיניות הממשלה להביא לכך ? האשכנזים אם כן , הם שני דברים בעת ובעונה אחת : מחד גיסא הם בני אדם איתם באים במגע יומ יומי . מאידך גיסא הם "החברה , " "הממשלה ''/ ' המימסד" - דהיינו , מערכת מוסדות שבידיה האחריות והיכולת לכוון ולהחליט , מבלי שתהיה לה זהות אישית וקבוצתית בעלת ביטוי ישיר וגלוי . ההכרח שבשינוי מוטיב חוזר אחרון הוא ההכרה שהמצב הקיים אינו טוב , וכי הפיתרון לא יבוא מאליו , אלא צריך לפעול להבאתו . ניתן לומר , כמובן , כי מכיוון שהמרואיינים הם פעילים , אין בכך פלא , וכי עדיין נותרת השאלה באיזו מידה קיימת תחושה כזאת אצל המזרחים ככלל . אלא שהדבר הבולט בראיונות הוא לא המודעות לצורך בפעי לות כלשהי , אלא המודעות לצורך בפעילות שונה מן המקובלת . התחושה היא כי הפעולות הננקטות כיום , הן על ידי הממשלה , והן על ידי האירגונים העדתיים השונים והעסקנים המיפלגתיים , אינן גורמות לתזוזה משמעותית בכיוון לשינוי דפוסי חלוקת העבודה העדתית . התחושה היא כי ללא מפנה דראסטי ילך המצב ויורע , עד שיגבה מחיר גבוה ביותר , לא רק מן המזרחים , אלא מן החברה הישראלית כולה . בהירות ההכרה בצורך לשינוי דראסטי עומדת בניגוד חריף לחוסר הבהירות באשר לדרך לשינוי . באופן כללי מועלים כאפשריים שני כיוונים עיקריים : האחד , התארגנות לפעולה עצמית , והשני , מאבק שיגרום לשינוי במדיניות הממשלה והמימםד , מתוך אמונה שבידי אלה מצוי המפתח לשינוי . עם כל התיסכול מתוצאות הפעולות של הממשלות השונות עד כה , עדיין גדול מספרם של הדוגלים בדרך השנייה מזה של הדוגלים בדרך הראשונה . אלה הדוגלים בכוון שינוי מדי ניות הממשלה חושבים , בדרך כלל , על אפשרות של ממשלה בעלת הרכב שונה , שתהיה מוכנה לצעדים דראסטיים בתחום מדיניות הרווחה . חלק חושב שניתן להגיע לכך על ידי שילוב כוחות של נציגי העדות במפלגות הקיימות , בעוד חלק אחר חושב שרק הקמתה של מפלגה מזרחית כוללת תוכל להביא לשינוי המדיניות . לעומתם , אלה שהעלו רעיונות של התארגנות עצמית שלא במישור המפלגתי עשו זאת בצורה הערטילאית ביותר , ככיוון מחשבה ראשוני ובלתי מגובש , ללא

ברירות הוצאה לאור


For optimal sequential viewing of Kotar
CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help