|
|
Page:95
מוטיבים מרכזיים בראיונות הקריאה בראיונות איננה מותירה כל ספק באשר לשאלה המחקרית שלנו . ההרגשה שיוצאי ארצות מזרחיות שונות עברו בארץ תהליכים דומים ומשותפים ומצויים כיום במצב דומה , כמו גם המודעות לכך שרק באמצעות פעולה משותפת של מזרחים ניתן יהיה לשנות את המצב - שתי אלה משותפות לרוב המכריע של המרואיינים . יש ספקות באשר ליכולתם של המזרחים להתארגן,- יש התלבטויות באשר לדרכים היעילות ביותר לפעולה ; יש ניתוחים שונים של התהליכים שהביאו למצב הקיים- אך תחושה של אחדות גורל ושותפות קיימת , ללא כל ספק . ישנן רמות שונות של מודעות למצב , ומידות שונות של נכונות לערוך ניתוח מדוקדק של התהליכים המרכזיים , אך קיימת הרגשה כללית ברורה ששינוי רציני ועמוק חייב לחול בחברה הישראלית . הדברים הללו עולים מתוך כמה מוטיבים מרכזיים המופיעים בדברי המרואיינים : תחושת אפלייה וקיפוח הדבר הבולט ביותר , אולי , העולה מן הראיונות , הוא תחושת הקיפוח והאפלייה המובעת על ידי המרואיינים . כמעט ללא יוצא מן הכלל מעלים הם מקרים של פגיעה וקיפוח אישיים , או כאלה שחזו בהם אישית . לכל מרואיין סיפור קיפוח הלקוח מתחום עיסוקרהוא : הפועל המספר על קיפוח בקידום , הסופר המספר על בדיקות מיותרות של כתב היד , הפעילה השכונתית המספרת על רצון להפריד בין ילדי שכונתה לבין ילדי שכונות מיוחסות יותר , המורה המספר על היעדר חומר לימודי רלבאנטי לחוויות של מזרחים , נערי חבורת רחוב המספרים על מעצרים על ידי המשטרה בשכונתם , איש הטלויזיה המספר על ריבוי התוכניות בעלות המשמעות לילדי אשכנזים , וכיו"ב . יש לציין כי השאלות שלנו כוונו לניתוח כולל , מיבני , של היחסים בין העדות . למרות זאת ראו המשתתפים ברוב השיחות צורך לציין חוויות אישיות הקשורות להשתייכותם העדתית . יש להוסיף כי במספר ניכר של מקרים החלו השיחות בטענה , מצד המרואיין או המרואיינת , כי הם אינם נוטים לייחס משמעות מיוחדת לאבחנה העדתית , בנוסח "אני אישית לא ;" ... אלא שבמהלך השיחה ולאחר שעמדו המרואיינים על מטרותינו וכוונותינו , עלו הסי פורים על קיפוח . בדרך כלל היה צורך לעשות מאמץ מכוון על מנת להחזיר את השיחה לעבר השאלות הכלליות על המצב כיום ועל הכיוונים לשינוי . לרוב מועלים הדברים מתוך רגשות מעורבים , תוך התמודדות עם הרצון להאמין שהדברים אינם קיימים , או שאין להם המשמעות המתפרשת מהם . ישנם מיקרים בהם רואים המרואיינים בעצם העלאת הדברים קריאת אתגר וכפירה בעיקר . סביר להניח כי ההסבר לכך מצוי בדגש האידיאולוגי החזק על האחדות הלאומית הקיים אצלנו . בולט האיזכור החוזר בהרבה ראיונות של אמצעים המאפשרים את זיהוי השתייכותו העדתית של הפרט . דוגמה בולטת לכך היא הדרישה המצוייה בטפסים למיניהם הנהוגים במוסדות ציבור בארץ לציין ארץ לידה של ממלא הטופס , וארץ
|
|