|
|
Page:94
הכוללנית של האשכנזים לכל יוצאי ארצות המזרח , המקבילה להתייחסות הכוללנית של המזרחים לכל יוצאי ארצות אירופה , ותנאי הקליטה , העבודה והמגורים שהיו משותפים למרבית המזרחים , העניקו משמעות מעשית ומוחשית לקאטי גוריה "מזרחים . " שאלת המחקר שלנו היתה , האם גרמו תנאי החיים המשותפים בישראל לטישטוש ההבדלים התודעתיים בין בני ארצות המוצא השונות וליצירת הרגשת שותפות ואחדות , או שמא הרגשת הייחוד הקבוצתי ארצי עדיין חזקה כל כך עד שהיא גוברת על שותפות הגורל ההיסטורית מעשית . יש לציין כי אין זו שאלה בעלת חשיבות מחקרית בלבד : יש לה השלכות פוליטיות חברתיות ברורות ביותר . במודע או שלא במודע , נעשים נסיונות לטשטש את המשותף לכל המזרחים . עצם השימוש במונח "עדות המזרח" מורה על כך , שכן הדגש בו הוא על ריבוי העדות . גם האבחנה הנקוטה בפירסומים שונים , מדעיים וממשלתיים , בין יוצאי אירופה אמריקה לבין יוצאי אסיה אפריקה תורמת לטישטוש זה , שכן היא מציבה כגורם מאחד את המוצא הגיאוגרפי - ולא את תנאי החיים המשותפים בישראל . נוסיף כי הפעולות הממשלתיות השונות שאוכלוסיית היעד שלהן היא מזרחית בעיקרה לעולם אינן אומרות זאת במפורש ; במקום זאת מדובר על פעולות המכוונות ל"שכבות המצוקה , " ל"נוער שוליים , " ל"מישפחות מרובות ילדים , " או ל"עשירונים הנמוכים , '' וכיו"ב . כל אלה מצטרפים , כמובן , לנטייה הקיימת ממילא אצל חלק מן המזרחים לשמור על מסגרות של ארצות מוצא נפרדות . האירוני שבדבר הוא כי עצם קיומן של התכניות והפעולות השונות מבטאים מודעות ברורה להבדלים בין שתי הקבוצות העדתיות העיקריות , ומודעות למשותף בתוך כל אחת מהן . קיום הפעולות הללו , עם כל הנסיון לטשטש את זהות אוכלוסיית היעד , מגביר דווקא את הרגשת ההבדל . כפי שצויין לעיל , היתה מטרת המחקר לבדוק את מידת התהוותה של תודעה מזרחית כוללת . האם היה עלינו לחקור גם מידת התהוותה של תודעה אשכנזית כוללת ? התשובה , לדעתנו , שלילית , וזאת משתי סיבות : ראשית , מידת ההכרות ההדדית והמפגש בין יהודי ארצות אירופה השונות היתה גבוהה יותר מזו שהיתה קיימת בין יהודי ארצות המזרח השונות . הביטוי המוחשי ביותר לכך הוא השיעור הגבוה של נישואין בין אשכנזים מארצות שונות שהיה קיים כבר בשנים הראשונות לאחר הקמת המדינה ( ראה לוח מס . 2 בפרק השלישי . ( שנית , מנקודת ראות של תנאי חיים , המשותף לאשכנזים יוצאי ארצות שונות הוא הרוב המכריע שיש להם בעמדות ההשפעה וההחלטה במדינה , בכלכלה , ובמערכות החברתיות השונות . מיקומם זה גורם לכך שהם מתבטאים לא בנושאים פרטיקולאריים קבוצתיים , כאשכנזים , אלא בנושאים של '' מדינה '' ו"חברה" ו"משק , " כמייצגי האינטרס הכללי והאוניברסאלי את הביטויים האלה אין צורך לדלות במחקר מיוחד , שכן הם מצויים בכל אמצעי התקשורת , בספרות , בסיפרי מדע , בתוכניות הלימודים , וכיו"ב . התודעה האשכנזית מתבטאת , אם אפשר לומר זאת כך , באי קיומה המפורש . חשוב ומעניין יהיה לערוך מחקר על צורת הביטוי הבלתי מפורש הזה - אלא שאין זה הנושא שהעסיק אותנו . צריך להוסיף כי הגורם העיקרי אשר יאלץ את האשכנזים לפרש את הביטוי העדתי שלהם הוא הצלחתה של התארגנות מזרחית . בהיעדר התארגנות כזאת , אין להם שום צורך בביטוי מעין זה .
|
|