|
|
Page:93
מבוא חלקו הראשון של הספר הוא , בעיקרו , נקודת ראות סוציולוגית של היחסים בין מזרחים ואשכנזים בישראל . בחלק זה , השני , נציג נקודות ראות - ניתוחים , תחושות , דעות ורעיונות - של נשים וגברים מזרחים הפעילים במיסגרות שונות , כפי שהועלו בשיחות ובראיונות שהקלטנו . הרעיון לערוך שיחות אלה עלה לאחר שהיה בידינו גיבוש ראשוני של ניתוח של השאלה העדתית בישראל שהיה שונה מזה המקובל בסוציולוגיה הישראלית . ככל שהתברר לנו כי הספרות הסוציולוגית הקיימת מציגה תמונה מעוותת ביותר של התהליכים ההיסטוריים שהתרחשו בארץ , כן גברה בנו ההכרה כי יש צורך לבדוק כיצד רואים מזרחים בעלי תודעה ומודעות את מצבם . הניתוח התיאורטי והנתונים ההיסטוריים שהיו בידינו הצביעו על כך שהדפוסים העיקריים של חלוקת העבודה העדתית בישראל משותפים לבל קבוצות המוצא המזרחיות , אם כי בהבדלים ניכרים . לכן היתה המטרה העיקרית של עריכת הראיונות לבדוק , באיזו מידה התפתחה בארץ תודעה מזרחית כללית , החורגת מעבר לתודעה העדתית קבוצתית של בני ארצות המוצא השונות - עירק , מרוקו , תימן , וכיו"ב . חשיבותה של שאלת המחקר שלנו נובעת משני גורמים עיקריים . ראשית , ההנחה הרווחת בישראל היא כי העדתיות - התודעה העדתית , ההתארגנות העדתית והפעולה העדתית - היא תופעה השייכת לעבר . יש לזכור כי בדיון המדעי והציבורי בישראל מקושרת העדתיות עם המסורתיות , והמשטר החברתי הלא מודרני . כפי שצויין בפרקים הקודמים , ההנחה הרווחת היא כי המזרחים , שבאו מחברות מסורתיות , ניכנסו עם הגיעם ארצה לתהליך מזורז של מודרניזאציה . כל התקדמות בכיוון של מודרניזאציה מהווה על פי הנחה זו גם נסיגה מן העדתיות . סופו של התהליך הוא גם סופה של העדתיות . אין הדיון הציבורי בישראל מביא בחשבון את האפשרות שדווקא התנאים המיוחדים של ה"מודרניזאציה '' בה מצויים המזרחים בישראל , אותם תיארנו בפרקים הקודמים , יביאו להתהוות עדתיות מזרחית חדשה היונקת , אמנם , ממורשות העבר , אך מתבססת בעיקר על חוויות ההווה ועל התחזיות והתכניות לעתיד . לנו נראה היה כי יתכן ועדתיות חדשה כזו המשקפת את תנאי ההווה ואת הציפיות לעתיד - מצוייה דווקא בעלייה , בהתהוות . זאת התכוונו לבדוק באמצעות הראיונות . שנית , יש לזכור כי קבוצות המוצא המזרחיות השונות ניפגשו לראשונה בצורה מאסיבית רק בישראל , ולפני כן חיו תוך מידה רבה של פירוד זו מזו . הקאטיגוריה " מזרחים " או המקבילים הנפוצים יותר שלה , כגון "בני עדות המזרח '' או " ספרדים , " הפכה לבעלת משמעות סוציולוגית קונקרטית רק כתוצאה מן המפגש שיצרה התנועה הציונית בין חלקי העם היהודי השונים בארץ ישראל . ההתייחסות
|
|