|
|
Page:80
( ראה שוקד ודשן , תשל '' ז ; שפירא ; 1972 , כץ וזלוצ'ובר ; 1958 , אייזנשטאדט , ; 1954 בן דוד ; 1952 / ויינגרוד , ; 1960 בר יוסף , . ( 1970 העדתיות כשאלה של זהות גישה שניה לחקר העדתיות היא גישת הזהות . במידה מסוימת ניתן לראות את גישת הזהות כמקבילה , ברמה של ניתוח הפרט , לגישת התרבות . מרבית הגדרות הזהות העדתית רואות בתרבות העדתית את המקור המובן מאליו למרכיבים של הזהות הקבוצתית והאישית של בני העדה . לדוגמא : "זהות עדתית היא בעיקרה צורת זהות בעלת אוריינטאציה אל העבר , המעוגנת במורשת התרבותית של הפרט או הקבוצה" ( דה וום ורומנוצי רוס , . ( 363 : 1975 כיוון שהגדרות הזהות מבוססות על הנחות בנוגע לאופי התרבות העדתית , מצויות בהן מרבית ההטיות והבעיות שמצאנו בניתוח מושג התרבות לעיל : הדגש על העבר והראייה של נסיבות ההווה בעיקר כמקור לסיגולים . להלן קטע המדגים זאת היטב : ... " זהות קבוצתית בסיסית מורכבת ממערכת מוכנה של הזדהויות והורשות המשותפות לכל פרט בקבוצה מרגע שהוא נולד למשפחה מסויימת , בזמן מסויים ובמקום מסויים ... התינוק רוכש לו שם , שם פרטי , שם משפחה , שם קבוצתי . הוא רוכש לו מקורות ותולדות הקבוצה לתוכה נולד . המורשת התרבותית של קבוצתו מעניקה לו , באופן אוטומטי , את לאומיותו , או יחם שיוך לאומי , איזורי , או שיבטי אחר , את לשונו , את דתו , ואת מערכת הערכים שלו - [ אותם ] מנהגים , אתיקה ואסתטיקה , ואותן תכונות הנובעות מהגיאוגרפיה או הטופוגראפית של מקום הולדתו , המעצבים את השקפת החיים ואת דרך החיים אליהם הוא נכנס החל ביומו הראשון ... חבר הקבוצה החדש מקבל לא רק את מורשת העבר , אלא גם את כל הנסיבות המעצבות את ההווה : את הסטאטוס וכן את העושר או העוני של משפחתו , את מיקומה היחסי בתוך הקבוצה אליה היא משתייכת , את מיקומה של הקבוצה יחסית לקבוצות אחרות בסביבה- את כל הנסיבות הפוליטיות , החברתיות והכלכליות המשפיעות על המשפחה ועל הקבר צה , על כל ההשפעות שיש לתנאים אלה על עיצוב אישיותו של הפרט ועל דרך חייו" ( איזאקס ; 33-31 : 1975 , הדגשות במקור . ( גישת הזהות ממקדת את ניתוחה ברמה האישית , בהניחה כי המורשת התרבותית של העדה משפיעה על עיצובו ועל דרך התנהגותו של כל חבר בעדה . איזאקס טוען כי לזהות הקבוצתית יש השפעה מכרעת על שני מרכיבים יסודיים של האישיות - על הרגשת ההשתייכות של הפרט , ועל הערכתו העצמית ( שם : . ( 34 ההערכה העצ מית הינה גורם חשוב במיוחד בגישת הזהות . ההנחה היא , כי כאשר לומד הפרט מי הוא , לומד הוא גם אם זהותו טובה או רעה , רצויה או בלתירצויה , שווה הרבה או שווה מעט ( פרושאנסקי וניוטון , . ( 181 : 1969 חשיבות ההערכה העצמית טמונה בהשפעה הרבה שמייחסים לה על התנהגות הפרט - אדם בעל הערכה עצמית גבוהה ינהג בצורה מקובלת ונורמאלית , בעוד אדם בעל הערכה עצמית נמוכה יגלה תיס כול , חוסר אונים ונטיה לבריחה והשתמטות , כגון אלכהוליזם , צריכת סמים , או משחקי מזל ( שם : . ( 195-194
|
|