|
|
Page:75
על ידי ממשלות שונות , בעיקר בארצות הברית , ביחסן למיעוטים לאומיים וגזעיים . בישראל היתה שאלת ההבדלים והיחסים בין בני העדות היהודיות השונות נושא מרכזי סביבו התפתחו הסוציולוגיה והאנתרופרלוגיה החל בשנות החמישים הראשונות . משהחלו מדעני החברה הראשונים בעבודתם , עם בוא גלי העלייה ההמונית , פיתחו את ההגדרות והאבחנות הראשונות , פירסמו את המחקרים והספרים המרכזיים בנושא , וחינכו דורות של סוציולוגים , אנתרופולוגים , עובדים סוציאליים , מחנכים ופקידי ממשלה אשר טיפלו באופן ישיר בנושא . כל דיון במשמעותה של העדתיות חייב להיות , על כן , בראש ובראשונה התמודדות עם ההגדרה המדעית חברתית של העדתיות . זהו נושא הדיון בפרק זה . ברצוני לפתח כאן את הטענה שמדענייהחברה שואלים שאלות שונות את העדות השונות , וכי השוני בשאלות אינו נובע מן ההיגיון המדעי הצרוף של הדברים , אלא מההבדל ההיסטורי קונקרטי הקיים בין העדות השונות . דהיינו , ההבדל - או , אם תרצו , הפער - בין השאלות נובע או מושפע מן ההבדל או הפער הקיים בין העדות למעשה , בתהליכים החברתיים הממשיים . נקודת המוצא של הניתוח המדעי החברתי היא העמדה ההיסטורית הקונקרטית של הקבוצה ה '' עד תית" בחברה . ראיית עמדה זו כנתון בסיסי וקודם לכל ניתוח הופכת אותה למרכיב הגדרתי , ועל כן אוניברסאלי , של העדתיות . בכך , לדעתי , תורמת גישה זו למעשה ללגיטימאציה של היחסים העדתיים הקיימים . גישה זו מונעת מאיתנו גם הבנה מלאה של הקבוצה אותה אנו חוקרים , מכיון שהיא אינה מאפשרת לנו לראות את מלוא האפשרויות העומדות בפני הקבוצה . כתוצאה מכך תלוייה כל התקדמות בהבנתנו את ה " עדה" בראש ובראשונה בפעולות שעושה הקבוצה עצמה לשינוי מצבה . כפי שציינו , מפנים מדעניהחברה שאלה אחת אל ה '' עדות , " ושאלה שונה אל ה '' חברה" - שפירושה , לצורך עניינינו , העדה השלטת . כאשר הם מנתחים את ה '' חברה , " שואלים מדעני החברה בכלל והסוציולוגים בפרט , שאלות הנוגעות לכיוון ולפעולה . צמיחה והתפתחות , פיקוח ושליטה , קונפליקט וגיבוש חברתי . השאלות המרכזיות של הסוציולוגיה הקלאסית נוגעות לטיבו של הקפיטאליזם התעשייתי , לשלבי ההתפתחות שלו ולאפשרויות ההתפתחות שלו . אלה היו מאז ומתמיד השאלות המרכזיות , בין אם מדובר בדיון של הסוציולוגיה הפונקציו נאליסטית ובין אם מדובר בסוציולוגיה המארקסיםטית . לעומת זאת , כאשר דנים ב"עדות" מתעניינת הסוציולוגיה בשאלות בגון - מהותה של התרבות העדתית , טיבה של הזהות העדתית וצורתה של התודעה העז תית . בדרך כלל אין מציגים ל"עדות" שאלות של כיוון ושליטה , הנוגעות לטיבה של ה '' חברה" בכללותה . * המקור ההיסטורי להבדל בשאלות המוצגות על ידי מדעניהחברה ברור : הם ניגשו לחקר ה '' עדות '' מתוך עמדה של השתייכות לקבוצה השלטת , לא הטילו ספק בשליטה זו , והתייחסו לשאלת שיפור מעמדם של בני הקבוצות הנשלטות כאל שיפור בתוך המסגרת הקיימת . בהקשר הישראלי , כשדנים ב"חברה" - שהעדה השלטת בה היא העדה האשכנזית - מציגים שאלות הנוגעות למהות הציונות בימינו , טיב הפיתוח הכלכלי , יוצא מן הכלל בולט הוא עדיין מאמרו הקלאסי של ווירת . ( 1945 )
|
|