sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
Page:74

פרק רביעי על משמעותה של עדתיות כאשר מדברים על עדתיות בישראל , מדברים על עדות המזרח . מושג זה אינו מועלה כשמתייחסים לאשכנזים . בין אם דנים בעדתיות באופן כללי , ובין אם דנים בנושאים ספציפיים יותר , כגון - זהות עדתית , תרבות עדתית , תודעה עדתית , מוסיקה עדתית , פוליטיקה עדתית , וכיו"ב - תמיד הכוונה לעדות המזרח . מוסיקה של יהודי רומניה , פולין , או גרמניה איננה מוגדרת כמוסיקה עדתית ; תערוכה של יצירות פלאסטיות של יוצאי רוסיה או ארצות הברית אינה מוגדרת כאמנות עדתית,- פעילות של מפלגות כשל '' י , או ד"ש , או הליברלים , אינה מוגדרת בפוליטיקה אשכנזית ; בעיות תודעה וזהות של תלמידי תיכון בשכונת אחוזה שבחיפה או בשכונת רחביה שבירושלים אינן מוגדרות כבעיות של זהות או תודעה אשכנזית . מדוע כך הדבר ? ישנן מפלגות שמרבית חבריהן אשכנזים , בשיעור הדומה לזה של מזרחים במפלגות הקרויות "עדתיות ; " ישנן חטיבות שלמות של מוסיקה ישראלית - שירי תנועות הנוער , למשל - שחוברו והושרו והינן בעלות משמעות מוסיקאלית וריגשית בעיקר לאשכנזים , ואשכנזיותן אינה נופלת ממזרחיותם של השירים המושמעים בתכניות '' שירי עדות ; " והרי גם לבני העולים מפולין , רוסיה , או גרמניה , ישנן , לכאורה , בעיות זהות מקבילות לאלו של המזרחים - גם אצלם ישנם חלקי מורשת שהפכו לנחלת העבר , כפי שיעידו התכניות האינטנסיביות להחדרת "תודעה יהודית" בבתי הספר . מדוע , אם כן , נחשב האחד לעדתי , מזרחי , והשני לא ? במבט ראשון , נראה כי יש כאן בעייה של תיוג . יש בהגדרת תופעה מסויימת כ"עדתית" כאשר היא קיימת אצל קבוצה אחת , ובכללית , או "חברתית , " כאשר היא מתגלה אצל קבוצה אחרת , משום תיוג מפלה . אילו בכך היתה מתמצית הבעייה , ניתן היה לקוות כי אפשר יהיה להתגבר עליה באמצעות הסברה נכונה ושיכנוע . למעשה , הבעייה עמוקה יותר , בי הגדרת צורות התבטאות ופעולה מםויימות כעד תיות מהווה , מצד אחד , עדות למצב היסטורי קונקרטי של תלות וקיפוח ; מצד שני , היא תורמת להמשך קיומו של מצב זה . חלקם של מדעי החברה בכלל , ושל הסוציולוגיה והאנתרופולוגיה בפרט , בגיבוש ובניסוח הגדרת העדתיות הוא מכריע . כמעט מראשית התפתחותם של מדעי החברה האקדמיים במערב אירופה ובארצות הברית בסוף המאה הקודמת , היווה נושא העדתיות נושא עיון ומחקר מרכזי . מתוך נםיון לבלום את תופעות הניצול והעושק החריפות והגלויות ביותר , ערכו מדעני החברה מיפוי שיטתי של הנושא , פיתחו מושגים וגישות תיאורטיות והציעו דרכים לטיפול אלטרנאטיבי . ניתן לומר שלמאמצים אלה היתה השפעה ניכרת על אימוץ גישות סובלניות ונאורות יותר

ברירות הוצאה לאור


For optimal sequential viewing of Kotar
CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help