sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
Page:55

בייקטיבית . לרמה זו של דיון היו גם השלכות אופראטיביות חשובות . אם נבעו בעיות הקליטה מ"צורת התפיסה" של העולים המזרחיים , הרי יש לשנות את התפיסה ולא את המציאות הנתפסת . מסקנה זו ניקבעה במפורש בסיום הדו"דו של הוועדה הבינמשרדית לבדיקת מצב המעברות ב : 1954 " הוועדה משוכנעת כי אין כל הפליה בזכויות בין העדות היהודיות השונות במדינת ישראל ועל כן אינה ממליצה על בל צעדים בתחום זה . יתירה מזה . חלקן של עדות המזרח בשירותים המינהליים והסוציאליים עולה על חלקן במסים . לממשלה מדיניות עיקבית המכוונת להעלאת רמת חייהם של התושבים המפגרים . לשם כך היא מבצעת בניית שיכונים , חינוך חובה והכשרה מקצועית למבוגרים . האיגודים המקצועיים מקיימים ברוב מקומות התעסוקה רמת שכר לעבודה בלתי מקצועית אשר בהשוואה לעבודה מקצועית ומינהלית , הינה גבוהה כאן אולי יותר משכל מקום אחר בעולם . אולם הרגשת הנחיתות הסובייקטיבית בקרב בני עדות המזרח קיימת , ואתה המשימה לעקור הרגשה זו . לשם כך יש להחיש את תהליך הקליטה ובייחוד להחדיר להכרתם של העולים בביתם את מהותו ותוכנו האמיתי של הקשר ביניהם ובין האומה הישראלית . מאמץ מיוחד נדרש מן התושבים הוותיקים , שעד הנה לא עשו את כל אשר לאל ידם לקבל את פני אחיהם מארצות ערב ומהודו אגב ביטוי ממשי של אחווה . '' ( מדו '' ח הוועדה הבינמשרדית לבדיקת מצב המעברות , . 28 : 1954 הדו '' ח נמצא בגינזך המדינה , / 242105 / 95 ג . ( 6161 / הדיון על הרמה ה"סובייקטיבית" איפשר גם לטשטש את משמעות תהליך הפרודוקטיביזאציה . ראינו לעיל כי הכניסה לכוח העבודה בענפים השונים היתה ברמה של עבודה בלתי מקצועית , בדרך כלל עבודה פיזית קשה , תמורת שכר נמוך , שאיפשרה צבירת רווחים בידי קבוצות חזקות שנימנו על האוכלוםיה הוותיקה . איפיונים קונקרטיים אלה של "התפקיד הכלכלי" מיטשטשים , ובמקומם מושם הדגש על "מודרניותו" של "התפקיד הכלכלי , " מחד גיסא , ועל ערכה של "העבר דה , " מאידך גיסא . דוגמא טובה של התייחסות כזו ניתן לראות בדברי גיורא יוספטל , שהיה ראש מחלקת הקליטה של הסוכנות , ומאוחר יותר - שר העבודה : " אילו נשאלתי : מהי ההסתגלות הנדרשת מעולה הבא לארץ ? הייתי אומר : הוא חייב בשינוי גישתו לעבודה ולעבודת כפיים במיוחד . בארצות מוצאם עסקו רוב הער לים במסחר , בתיווך ובמלאכות הנחשבות ל"מלאכות יהודיות . " עבודת כפיים - עבודת האיכר ופועל החרושת - נחשבו כמלאכות המעמידות את בעליהן בתחתית הסולם החברתי . התפקיד הראשון הוא איפוא מאמץ לשנות יחס זה . עמל הכפיים נחשב בעינינו לא רק כתרומה החשובה ביותר לבניין הארץ , אלא כמעשה המשנה את דמותו ואופיו של האדם היהודי" . ( 92 : 1963 ) עמל כפיים , של מי , עבור מי , תמורת מה ? שאלות אלה לא הועלו על ידי ההנהגה הפוליטית , וגם לא על ידי הסוציולוגים והכלכלנים . תהליך העבודה הוצג כתה ליך נייטראלי , בלתי אנטאגוניסטי , המשמש ל"ביניין הארץ . " התנסות העולים המזרחים מעלה שאלות אחרות , אך אלה אינן מגיעות למחקר המדעי ואף לא לאידיאולוגיה הפוליטית .

ברירות הוצאה לאור


For optimal sequential viewing of Kotar
CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help