|
|
Page:53
תהליכי הקליטה הוצגו , אם כן , הן על ידי הסוציולוגים והן על ידי ההנהגה הפוליטית , כתהליכי הישתנות שחייבים לעבור העולים המזרחים . בעקבות הישת נות זו יוכלו אלה "לתפוס את מקומם" במערכת החברתית , שעמדה וחיכתה להם , כביכול . התהליך כולו הוצג כתהליך חסר סתירות וחסר יחסים אנטאגוניסטיים . ישנם כאלה אשר יעמדו בו בהצלחה ויגיעו לסוף הטוב - "מיזוג , " "אינטגראציה" או - בלשון הסוציולוגים - "פיזור מוסדי , " ויש כאלה שיתקשו , והם "הסוטים . " בכל מקרה הם אלה שצריכים להשתנות . טישטוש זה של אי השיוויון ההולך ומתגבש נעשה בצורות רבות . אחת הדרכים החשובות ביותר היתה מיקוד התיאור והניתוח במסגרות כלליות , שהוצגו כמסגרות בלתי אנטאגוניסטיות . הסוציולוגים לקחו כיחידת הניתוח שלהם את "החברה הישראלית" ולא את הקאטיגוריות האנטאגוניסטיות בתוך החברה , כגון קבוצות עדתיות , מעמדות וכר . הכלכלנים דיברו על "צמיחת המשק" או "הענף" ולא על הגורמים אשר הושפעו בצורה דיפרנציאלית מצמיחה זו . ההנהגה דיברה על "המדינה" כמסגרת אוניברסאלית המתייחסת מעצם טיבעה באופן שווה לכל הניכללים בתוכה . באופן זה ניתן היה להניח איזה שהוא "כלל" אשר יעדיו נהפכים , על ידי תרגיל הגדרתי , ליעדיהם של כל אלה הכלולים בתוכו . כתוצאה מכך ניתן היה לפתח ניתוחים על פי קריטריונים של "טובת המדינה , " "צרכי המשק , " או "פונקציות חברתיות , " ולהוציא מכלל דיון את המקום המרכזי אותו תפסו אינטרסים סותרים . טישטוש זה של ניגודים חברתיים שירת , בראש ובראשונה , את אלה שהיו מעוניינים בהמשך המצב הקיים , מפני שקידם את האינטרסים שלהם . דרך חשובה נוספת לטישטוש תהליך הדיפרנציאציה מצוייה בהסבר שניתן לבעיות הקליטה של העולים המזרחים . באופן עיקבי ביותר התמקד "הסבר" זה אך ורק באיפיונים של העולים עצמם - כפי שניתפסו על ידי המנהיגים והחוקרים - ולא ביחסים בין העולים המזרחים לבין גורמים אחרים במערכת . כתוצאה מכך , הוצגו העולים כ"אשמים" במצבם וכל עול השינוי הוטל עליהם . העובדה כי מצבם היווה חלק ממערכת יחסים הוצאה מכלל דיון . גישה כזו נמצא בעבודתה של רבקה בר יוסף על המרוקאים , ( 1970 ) שנכתבה בעקבות אירועי וואדי סאליב . גם היא ראתה את שורש בעייתם של המרוקאים באיפיונים שהם "הביאו איתם . " בין יתר הדברים , היא "זיהתה" את האיפיונים הבאים : ניתוק מהתנועה הציונית , אי הבנה לגבי טיבעה של התנועה הלאומית , חוסר הכרה של הליכים דימוקרטיים וכיו '' ב . היא פטרה עצמה מכל התייחסות למבנה הכלכלי והפוליטי שבו היו מצר יים בחיפה של שנות החמישים , ולקיומה של שיכבה כלכלית ופוליטית שניבנתה על בסיס נחיתותם ותלותם של העולים המזרחים . מיקוד הייון הציבורי בשאלת "הקליטה , " ומאוחר יותר "צימצום הפערים" של מזרחים , על תכונותיהם וכישוריהם , וההתעלמות משאלת אופי מערכת היחסים הנוצרת והולכת בין המזרחים לבין האשכנזים , הוציאה את אלה האחרונים מכלל חקירה וניתוח . האשכנזים הסתתרו מאחורי המושג "החברה הישראלית , " וכיוון שזו ניתפסה כמודרנית ומתקדמת , הוצגו האשכנזים כמגלמים את ערכי המודרניות , התעשייה המתוחכמת , הטכנולוגיה , המדע , הדימוקרטיה וכיו"ב . העמדת הדברים בצורה כזו היסוותה חלק מן התהליכים ההיסטוריים הממשיים וכך תרמה לעיצוב וחיזוק חלוקת העבודה העדתית . ראשית , הוסוותה העובדה שרוב האשכנזים בישראל באו ארצה מחברות שבדומה לארצות המוצא של המזר
|
|